שפה, משפט וצדק

3.5.2020 | ד"ר גל הרץ: ״מעבר למידה הרעה: מחשבות על גאווה ודעה קדומה״

הרצאתו של ד"ר גל הרץ (אוניברסיטת תל אביב) דנה בדילמה החוקתית של הכרעות שיפוטיות בנושאים חוקתיים ועל המתח שבין התפיסה המוסרית-הליברלית לבין תפיסה של קהילות מבודדות.

13.5.2020 | ד"ר אילן סבן: ״שיום במרחב הציבורי של ישראל: דיבור-יתר וכפיית אלם״

הרצאתו של ד"ר אילן סבן (אוניברסיטת חיפה) עסקה במדיניות מתן השמות בישראל, מקור השמות השונים וביחס בין שמות ערביים ועבריים.

27.5.2020 | ד״ר מנאר מחול, שפה כתנועה: התפתחות השיח הפלסטיני בכתבי אמיל חביבי

הרצאתו של ד"ר מנאר מחול (אוניבסריטת תל אביב) המשיכה במידה מסוימת את הרצאתו של ד"ר סבן, שעסקה בשיום מבחינה משפטית. הרצאתו של ד"ר מחול עסקה בתימה הזו מהיבטים היסטוריים-חברתיים כפי שבאו לידי ביטוי בספרות הפלסטינית בישראל, ולקחה את כתביו של הסופר אמיל חביבי כמקרה בוחן של אבולוציה שיומית.

תשפ״א

27.10.2020 | אבתיסאם מרעאנה ויעל פליטמן, סליחה על השאלה? שיחה על טאבואים חברתיים

הבמאית הדוקומנטרית, אבתיסאם מרעאנה, והדוקטורנטית (ברקלי) יעל פליטמן בשיחה על טאבואים חברתיים בחברה הפלסטינית ובחברה הישראלית.

24.11.2020 | עינבל בלאו-מימון ושירן אלטמן-בטלר, צדק מעברי מזרחי בבית משפט אזרחי

במפגש השני בסדרה השנה שוחחו ד״ר עינבל מימון-בלאו (הקריה האקדמית אונו) והדוקטורנטית שירן אלטמן-בטלר (אוניברסיטת תל אביב) על האפשרות להמשיג עוולות שבוצעו בידי המדינה כנגד אוכלוסיות מוחלשות - בעיקרן מזרחיות - כעתירות משפטיות. השאלות שנדונו בין היתר היו - האם הפרוצדורה המשפטית מסוגלת להיענות למצוקות שחוו אלו שנפגעו? האם ישנן אפשרויות קריאה שונות של האירועים אשר יאפשרו מענים שונים? האם עתירה משפטית היא הצעד האחרון או הצעד הראשון בדרך להכרה חברתית רחבה בעוולות?

1.12.2020 | ערן שלו ומנאל תותרי-ג׳ובראן, ניפוץ סמלים ומיתוסים היסטוריים: המקרה הפלסטיני וזכרון הקונפדרציה (הדרום) האמריקני

במפגש השלישי השנה שוחחו הפרופ׳ ערן שלו, היסטוריון של ארה״ב מאוניברסיטת חיפה, וד"ר מנאל תותרי ג'ובראן, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן על ״ניפוץ סמלים ומיתוסים היסטוריים: המקרה הפלסטיני וזכרון הקונפדרציה (׳הדרום׳) האמריקאי״. פרופ׳ שלו סקר את התופעה שהחלה ב-2015 ושאנו עדים לה ביתר שאת בשנה האחרונה, של ניפוץ סמלי הקונפדרציה בארה״ב בעקבות אירועים אלימים על רקע גזעי. ד״ר ג׳ובראן סקרה את אופן ההתיישבות היהודית בפלשתינה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 באמצעות נדבנים כאדמונד דה רוטשילד וההשפעה שהיתה לה על נישול פלאחים מאדמותיהם. ביחד, שתי ההרצאות העלו שאלות על כתיבת היסטוריה - על ידי מי היא נכתבת, מי נזכר ומי נשכח - ועל שאלת המחויבות של החברה לזיכרון ההיסטורי שלה.

22.12.2020 | איאד ברגותי ועאמר חליחל, יצירה פלסטינית: מבט אחורה, צעד קדימה

במפגש הרביעי לסדרה זו, שהתקיים ב-22.12.2020, דיברו איאד ברגותי - סופר, מתרגם ועורך; עורך המשנה של סדרת ׳מכתוב׳ - ועאמר חליחל - יוצר תיאטרון - לשיחה על יצירה פלסטינית, על האופן שבו היסטוריה ותרבות מסופרות דרך ובאמצעות תיאטרון וספרות, ועל התנגדות בתרבות.

16.3.2021 | רולא ח׳ורי ואורית לב-שגב, אמנות וניכוס תרבותי

המפגש החמישי לשנה זו, שהתקיים ב-16.3.2021, עסק בהיבטים שונים של אמנות וניכוס תרבותי. רולא ח׳ורי, אוצרת, היסטוריונית ומבקרת, שוחחה על מקומה והיעדרה של האמנות הפלסטינית מן המרחב האמנותי והפיזי, והתמקדה בדבריה בחיפה.אורית לב-שגב, דוקטורנטית בפקולטה, בוחנת במחקרה את שדה המוזיאונים הישראלי מזווית משפטית-רגולטורית.

4.5.2021 | דניאל מונטרסקו ונטלי לוי, ערים מגודרות וקהילות משוערות

המפגש השישי, שהתקיים ב-4.5.2021, עסק ביפו ובמתחים הגלומים ב׳עירוניות שסועה׳. הדוברים עסקו בהיסטוריה של עירוב ורדיקליזציה ביפו ובמודלים של חינוך בעיר מעורבת: דו-לשוניות ורב-תרבותיות. נדונו תופעות של ג׳נטריפיקציה מחד ו׳התנחלות׳ עירונית-תורנית מזה והשפעתן על מרקם החיים בעיר.
הדוברים היו נטלי לוי, דוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב ופרופ׳ דניאל מונטרסקו, אנתרופולוג עירוני ומחבר הספר ״עיר שסועה לה יחדיו: דו-לאומיות בחיי היום יום ביפו״.

1.6.2021 | ספא אבורביעה וסוהאד בשארה, נוכחות-נפקדות בשיח הציבורי והמשפטי: על נשים בדואיות

המפגש השביעי והאחרון לשנה״ל זו, התקיים ב-1.6.2021, ועסק בנשים בצומת של דיכוי כפול: לאומי ופטריארכלי. ד״ר ספא אבורביעה, אנתרופולוגית, חוקרת מגדר, זהות ומרחב, דיברה על זיקתן של נשים בדואיות לאדמה דרך סיפוריהן על הנכבה בנגב והאופן בו זיקה זו מעצבת את היחסים החברתיים בחברה הבדואית ממבט פנימי ובין דורי.
עו״ד סוהאד בשארה, מנהלת המחלקה לזכויות קרקע ותכנון בעדאלה, הציגה את מחקרה על הפיכת שפת המגדר והתרבות לחלק מהגדרת השוני בין אזרחים יהודים לערבים על מנת לתת לגיטימציה למדיניות העקירה, הסגרגציה ונישול קרקעות בנגב.