מעמדה המשפטי של האישה הנשואה במסורת הספרדית והמזרחית: אתגרי המודרניות ומפגשים בין עדות

פרופ' אלימלך וסטרייך

פרופ' וסטרייך מתמקד מזה עשרים שנה בנושאים מהותיים הקשורים למעמד האישה, במסורת היהודית, הספרדית והמזרחית ובפסיקה של בתי הדין הרבניים בארץ ובמרוקו, ובראשם ענייני ביגמיה, ייבום וגירושי אישה בעל כורחה. לפני כשנה זכה פרופ' וסטרייך למענק מחקר ייחודי מטעם האקדמיה הישראלית למדעים למשך שלוש שנים, להרחבת יריעת מחקריו גם לקהילות יהודיות שטרם היוו נושא למחקר אקדמי, כגון קהילות עיראק, איראן, טורקיה, תימן, הבלקן וצפון אפריקה כולה. מטרה נוספת של הפרויקט היא להכליל ולהמשיג את הממצאים המשפטיים שעלו עד כה ושייעלו במסגרת הפרויקט ולכנס את כל תוצרי מחקרו הרחב של פרופ' וסטרייך לכלל קורפוס מאוחד.

החוקר מאחורי המחקר

 

שלום פרופ' וסטרייך, המחקר שלך שם דגש על המפגש של התרבויות היהודיות הנדונות עם המערב, מדוע בעצם?

"המפגש עם המערב אתגר את הפסיקה הספרדית בשלושת הנושאים הללו: ביגמיה, גירושי אישה בעל כורחה וייבום, תופעות שנדחו לגמרי בציביליזציה האירופאית כבר בימי הביניים. מפגש זה התקיים באמצעות שלטון אימפריאלי וקולוניאלי בארצות מושבם של יהודים ספרדים ומזרחיים וגם באמצעות מפגש אינטנסיבי עם יהודים אשכנזים – שהתקיים בארץ ישראל החל מן המאה התשע עשרה ובמהלך המאה העשרים – ואשר אמצו את הדפוס האירופאי בשלושה נושאים מרכזיים אלה בארצות מוצאם כבר בימי הביניים. אגב, חשוב לציין שאני לא פועל לבד במסגרת הפרויקט. כך, למשל, אחד ממחקרי המשנה הנוכחיים עוסק בהעצמת יכולתה הכלכלית של האלמנה הערירית הזקוקה לייבום ושותפה למחקר זה ד"ר איילת סגל".

 

המיקוד שלך הוא היסטורי או שיש לכך גם אפקט מעשי בפסיקת ההלכה והדין כיום?

"שיטת המחקר שלי היא היסטורית ואינני יודע עד כמה יש לתוצאות המחקר השפעות ישירות על פסיקת בית הדין הרבני ובית המשפט העליון. עיקר החשיבות היא בעצם חשיפת קיומו של ארגז כלים יעיל למדי בסביבת המשפט העברי, שנתן בידי חכמים שנמנו עם המסורת הספרית והמזרחית את היכולת להתמודד עם מציאות חדשה שהושפעה מן התרבות המערבית. יחד עם זאת יהיה בחשיפה זו להציע הצעות ממשיות כיצד ניתן יהיה להתמודד עם קשיים ובעיות בתחום דיני המשפחה שקיימים בהוויית החיים היהודיים בישראל".

 

ואיך אתה מחבר את המחקר הזה לאוריינטציה הכללית המערבית של הפקולטה?

"נראה לי שבשל הנוכחות החזקה של המשפט העברי במשפט הישראלי במישרין בתחומי המשפחה ובנושאים אחרים בעקיפין דרך חוק יסודות המשפט, הרי שמן הראוי שמחקר המשפט העברי יתפוש מקום של ממש במחקר האקדמי המתנהל בפקולטה. מעבר לכך ראוי לציין כי באופן היסטורי התאפיין המערב כמי שהיה פתוח לתרבויות אחרות וקלט מהן. ניהול שיג ושיח באמצעות מחקר מדעי עם המשפט העברי במסורת הספרדית בתור סובייקט ולא רק אובייקט מחקר, עשוי להפרות ולהעשיר את החשיבה המשפטית המערבית בפקולטה כמו בכל מקום אחר במערב".

 

אפשר לשאול מה מקור המשיכה האישית שלך למשפט העברי בקהילות ספרדיות ומזרחיות?

"חקרתי את פסיקת בית הדין הרבני בשאלות של מעמד אישי בתקופת המנדט ולאחר קום המדינה, ונוכחתי, שפוסקים ודיינים מרקע מזרחי או ספרדי היו בעלי יוזמה ונטולי חששות, בניגוד לפסיקה של דיינים מרקע אשכנזי, שהתאפיינה בתחושת איום וחרדה מפני המודרניות. היו לכך כנראה סיבות היסטוריות. למשל, אובדן האוטונומיה השיפוטית היהודית באירופה במהלך המאה התשע עשרה וקיומן של תנועות רפורמיות וחילוניות בעלות עצמה שאיימו על המסורת ומייצגיה. זאת, בניגוד לקהילות שחיו תחת שלטון מוסלמי, שבתי הדין שלהם זכו בהכרה רשמית החל מאמצע המאה ה-19 ולא היו נתונות לאיום של תנועות רפורמיות או אידיאולוגיות חילוניות. כמשפטן משך אותי יותר לעסוק במשפט 'חי' ולחשוף את השתלשלותו ודרכי ההתמודדות שלו עם מציאות המשתנה במהירות תחת לחצים אדירים של המערביות והמודרניות. לא מן הנמנע גם שגורם מושך היו דמויות כריזמטיות, למשל הרב עובדיה יוסף". 

 

ואם כבר, כיצד אתה רואה בהקשר זה את ועדת ביטון שהגישה את המלצותיה למשרד החינוך לחיזוק מורשת יהדות המזרח?

"אני בהחלט מברך על כך וחושב שראוי שהזרקור המדעי יופנה גם לנושאים שונים של תרבות יהודי ספרד והמזרח. מנקודת מבט של מחקר המשפט העברי הרושם שלי הוא שקיימת העדפה ברורה של העשייה המשפטית הספרדית והמזרחית בשני העשורים האחרונים ובכלל זה המחקרים שהשלמתי עד כה והפרויקט הנוכחי".

 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
Developed by
UI/UX Basch_Interactive