מחקר חדש של המכון למשפט ופילנתרופיה, בשיתוף גופים נוספים, על דפוסי הנתינה של יחידים בישראל.
כמה תורמים? לאילו ארגונים? מה מניע את התורמים? לשאלות אלה, ורבות נוספות, יש סוף סוף תשובות!
בישראל הרבה עוזרים לזולת, אבל מעט...
בהערכה, בישראל לבדה, לא כולל תרומות מחו"ל, נתרמים מדי שנה ממשקי בית, תאגידים וקרנות פילנתרופיות כ- 6 מיליארד ₪! ואולם, למרות כוחו הכלכלי העצום, ותפקידו המכריע בהשגת יעדים חברתיים, תרבותיים וחינוכיים, תחום הנתינה בישראל סובל משיח לקוי ומהעדר נתונים או מדיניות מוגדרת.
המכון למשפט ופילנתרופיה בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב הינו גוף מחקר חדשני, יחיד מסוגו בישראל, אשר מיועד לשרת את הארגונים החברתיים הנסמכים על נתינה, ולסייע לקובעי המדיניות ולתורמים להפוך את הנתינה בישראל לכלי אפקטיבי יותר בהשגת מטרותיה.
במסגרת זו, וכחלק מפרויקט ענק של גיבוש מסד נתונים כולל על הנתינה בישראל ממקורות שונים (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות המיסים, רשות התאגידים, האפוטרופוס הכללי, בנק ישראל ועוד) יזם המכון, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת קולומביה, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן גוריון בנגב, סקר מקיף, כמותו טרם נערך בארץ, אודות דפוסי הנתינה של משקי הבית בישראל, תחת הכותרת דו"ח דפוסי נתינה של משקי בית בישראל, 2016. תוצאות המחקר, אשר התפרסמו כעת, מגלות, בין היתר:
בישראל, הגם שהנתינה נפוצה (76% תורמים כסף או שווה כסף), היקפה מצומצם (רק 300 ₪ בממוצע למשק בית בשנה, שיעור מהנמוכים במדינות המערב. רק כ-15% מהנשאלים תרמו מעל 1000 ₪ בשנה וכ-2.3% תרמו מעל 10,000 ₪ בשנה).
נתון נוסף שאולי מפתיע הוא שגם בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, דרכי הנתינה לא השתנו מהותית (58% תורמים לקבצנים ברחוב, 57% במבצעי הקש בדלת, 52% בקופסאות צדקה, 50% בסופרמרקטים ורק 7.5% באמצעות האינטרנט ו-4.2% באמצעות מסרונים) וגם המטרות לנתינה נותרו מטרות רווחה מסורתיות כגון סיוע לאוכלוסיות נזקקות (63%), לחולים (59%) ולמוסדות דת (37%).
מסכמת עו"ד גליה פיט, המנהלת המקצועית של המכון למשפט ופילנתרופיה: "כסף פרטי הוא בסיס חשוב ליכולת של ארגונים חברתיים לתת מענה לצרכים הולכים ומתרחבים - מהדו"ח עולה בבירור שכאשר אין אמון במדינה שהיא תסייע למי שזקוק לכך, אנשים נוטים לתרום יותר. החשיבות הרבה של הדו"ח היא שהוא מאפשר לנו להבין טוב יותר מתי ואיך הכסף הזה נתרם, ועם הידע הזה, לתמוך בצורה טובה יותר בעשיה של הארגונים החברתיים".
