אירית חביב-סגל

​

אירית חביב-סגל התמחתה בבית המשפט העליון אצל כבוד השופט שלמה לוין ולאחר שהמשיכה ללימודי תואר שני ותואר שלישי בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל, הצטרפה לפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. תחומי מומחיותה היו דיני תאגידים וניתוח כלכלי של המשפט והיא התוותה את הדרך לחוקרים בתחום הניתוח הכלכלי של המשפט, אשר באו אחריה. ד"ר חביב-סגל היתה מן החוקרים הבינתחומיים הראשונים בפקולטה למשפטים, מורה נערצת, ודמות מרכזית בארץ בתחומים המשפטיים שבהם עסקה.

ד"ר חביב-סגל פרסמה מאמרים רבים בכתבי עת שונים, אך בולטים במיוחד הם שני כרכי "דיני חברות" (1999, 2004). ספרים אלו, המגבשים יידע וניסיון רב שנים, הפכו זמן קצר לאחר שפורסמו למקור משפטי רב חשיבות לכל מי שעוסק בדיני התאגידים: אנשי אקדמיה, סטודנטים למשפטים, עורכי דין ושופטים. כתביה של ד"ר חביב-סגל, צוטטו בפסיקה מאות רבות של פעמים, בבית המשפט העליון ובבתי המשפט האחרים, והשפיעו רבות על התפתחותם של דיני התאגידים בישראל.

ד"ר חביב-סגל מילאה תפקידים שונים בפקולטה למשפטים, ובקהילה המשפטית בארץ. היא היתה עורכת כתב העת של הפקולטה למשפטים "עיוני משפט", חברת הועדה האקדמית של מרכז צגלה, מ"מ ראש מרכז צגלה, וחברה בוועדות ציבוריות שונות. היא זכתה בפרסים רבים על הצטיינותה. כמרצה, זכתה בפרס ע"ש השופט ד"ר יואל זוסמן. לפני כן, עוד בעת לימודיה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, הוענקו לה פרסים על הצטיינות מיוחדת בלימודים. לקראת נסיעתה ללימודי התואר השני והשלישי לאוניברסיטת ייל זכתה ד"ר חביב-סגל במלגת פולברייט היוקרתית, ולאחר מכן, בעת לימודי התואר השני באוניברסיטת ייל, קיבלה פרסי הצטיינות בלימודים מידי שנה.

בעודה ילדה התייתמה ד"ר חביב-סגל מאביה, אשר נפל במלחמת ששת הימים, ולימים גם התאלמנה בגיל צעיר מבעלה, רענן סגל, אשר נפטר ממחלת הסרטן, אותה המחלה אשר הכריעה גם אותה, והיא בת 53 בלבד.

יהי זכרה ברוך.