אהרן פולונסקי

​

LLM. First Class Honours - אוניברסיטת לידס, אנגליה.

אהרן פולונסקי היה אחד מארבעת "האבות המייסדים" של אוניברסיטת תל אביב והפקולטה למשפטים, לצד כבוד השופט צלטנר, פרופ' גואלטירו פרוקצ'יה וישראל בר-שירה. יחד עימם, הסב, חרף התנגדויות עזות, את בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה לשלוחה של האוניברסיטה העברית כפקולטה למשפטים בתל אביב, פקולטה שבקרבתה הפיזית התפתחה לאחר מכן אוניברסיטת תל אביב.

בעבודתו החלוצית בבית הספר למשפט וכלכלה סלל אהרן פולונסקי את שבילי האקדמיה המשפטית הראשונים בישראל. הוא היה הראשון בישראל שחקר באורח רציני את דיני הנזיקין ושמורה לו זכות ראשונים בהנחת היסודות למחקר פורה בשטח משפטי זה וכמאמר כבוד השופט אהרן ברק: "פולונסקי החזיק על כתפיו את מקצוע הנזיקין, משך שנים רבות, מקצוע שבתקופתו לא היה מפותח דיו באוניברסיטה העברית ולא היה בנמצא שום ספר כתוב בנושא".

ספרו של פולונסקי על ביצוע בעין: Specific Performance, Its Origin and Application in the English and Palestine Law (1938) היה למורה דרך והניח את התשתית למחקר והוראה בדיני הנזיקין בישראל. כמו כן פרסם עו"ד פולונסקי שורה ארוכה של מחקרים ומאמרים בדיני הנזיקין והיה מראשוני המרצים לאתיקה מקצועית בפקולטה למשפטים בתל אביב, פקולטה בה שימש כמרצה עד הגיעו לגבורות.

בעבודתו הציבורית כיהן בתפקידים רבים, בין היתר: כחבר הוועד המרכזי של הסתדרות עורכי הדין משך שנים רבות ונשיאה במשך שנים אחדות. עו"ד פולונסקי היה ממניחי היסוד ללשכת עורכי הדין, תרם משמעותית לעיצוב יסודות הלשכה ופעל רבות ובנחישות להקמת בית הפרקליט בתל אביב, עד שזכה להניח לבנין זה את אבן הפינה. כמו כן, שימש חבר במועצת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הוועדה למינוי שופטים, ועורך בטאון "הפרקליט" משך שנים רבות, בו היה מפרסם בפתח כל גליון גם מאמרים קצרים "מענייני השעה" של העולם המשפטי דאז.

במקביל לפעילותו האוניברסיטאית והציבורית היה בעליו של משרד עורכי דין שהיה לשם דבר במדינה, במסגרתו אימן במהלך השנים עורכי דין צעירים שצמחו לשמש לאחר מכן בצמרת המשפטית במדינה.

בהגיעו לגבורות ועם פרישתו מהוראה בשנת 1982, היה אהרן פולונסקי הראשון לו הוענק תואר עמית כבוד של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, לאות הוקרה על פעילותו הענפה ותרומתו למען קידום תחום המשפט בארץ, בהוראה, במחקר, בחינוך ובפרקטיקה.

יהי זכרו ברוך.