זאב צלטנר

​​

זאב צלטנר נולד בקייב והתחנך באוניברסיטאות ברלין, לייפציג, היידלברג ופריז. בשנת 1936 עלה לארץ ישראל ובשנים 1941 - 1949 עסק באופן פרטי בעריכת דין.

בשנת 1949 מונה זאב צלטנר לשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הוא קודם בשנת 1952 לשמש שופט במינוי זמני בבית המשפט העליון ובשנת 1953 לנשיא בית המשפט המחוזי. במקביל פעל צלטנר באקדמיה, כשהוא נמנה בין מייסדי הפקולטה למשפטים בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה ולאחר מכן היה בין מייסדי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

צלטנר קודם לדרג פרופסור חבר באוניברסיטה העברית בשנת 1964 ולדרג פרופסור מטעם אוניברסיטת תל אביב בשנת 1971. במקביל, ייסד את כתב העת המוביל של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, "עיוני משפט" ואף החליף את פלטיאל דייקן ושימש שש שנים עורך בטאון "הפרקליט" מטעם לשכת עורכי הדין.

פרסומיו הרבים כללו את הספר המקיף הראשון בישראל בנושא דיני חוזים. לאורך השנים עמד צלטנר בראש ועדות ציבוריות שונות, בהן הוועדה לתיקון חוק החברות (1965), הוועדה לבחינת רפורמה בחינוך העל-יסודי (1957), ומשנת 1960 כיהן כיו"ר המועצה להגבלים עסקיים. במאי 1968 ייצג את ישראל בוועידת האו"ם לזכויות אדם בטהראן.

בשנת 1971 הוענק לזאב צלטנר פרס ישראל למשפטים.

בשנים 1971 - 1972 כיהן זאב צלטנר בתפקיד נגיד "רוטרי" בישראל, ומאז פטירתו מוענק מדי שנה באוניברסיטת תל-אביב, מטעם ארגון רוטרי, פרס צלטנר לחוקר בכיר, לחוקר צעיר ולמפעל חיים בתחום המשפט. פרס צלטנר הוא אחד הפרסים היוקרתיים באקדמיה המשפטית בארץ.

יהי זכרו ברוך.