אהרן קירשנבאום

​

אהרון קירשנבאום נולד בברוקלין למשפחת מהגרים ממזרח אירופה והוסמך כרב מטעם בית המדרש לרבנים באמריקה.

את השכלתו האקדמית רכש אהרון קירשנבאום בעיר הולדתו, ניו-יורק, בישיבה יוניברסיטי, ב-JTS - בית המדרש לרבנים באמריקה (דוקטורט במשפט עברי, 1967) ובאוניברסיטת קולומביה (דוקטורט במשפט רומי, 1969). לאחר מכן עלה ארצה ולימד משפט עברי באוניברסיטה העברית.

בשנת 1971 עבר לפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ועמד בראש המסלול במשפט עברי. בשנת 1995 פרש לגמלאות אך הוסיף לכהן כעורך כתב העת היוקרתי של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב בתחומי המשפט העברי, "דיני ישראל". כמו כן הצטרף לסגל המרכז הבינתחומי הרצליה. הכרך אשר הוקדש לו לאחר פרישתו מאוניברסיטת תל-אביב נקרא "עיוני הלכה ומשפט: לכבוד פרופסור אהרן קירשנבאום" (2001).

תחומי עיסוקו היו המשפט העברי הפלילי, בו פרסם את ספרו המקיף על הענישה הפלילית בעם ישראל, וכן המשפט הרומי, פילוסופיה של המשפט ובעיות דת ומדינה בישראל. פרופ' קירשנבאום הקים ועמד בראש עמותת "נוער שוחר משפט עברי" וכיהן כנשיא האגודה הבין-לאומית למשפט עברי. בשנת 2005 זכה בפרס ויילר מטעם הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ובשנת 2013 זכה בתואר "עמית כבוד" מטעם המרכז הבינתחומי הרצליה, עבור תרומה יוצאת דופן לחברה בישראל ובעולם.

יהי זכרו ברוך.