ישראל בר-שירה (בשרובקר)

​

עלה לארץ בשנת 1921, למד משפטים בית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים והוסמך כעורך דין בשנת 1930 וכבאריסטר באנגליה בשנת 1934.

החל משנת 1940 לימד דיני עבודה בבית הספר למשפט וכלכלה בתל-אביב, ונחשב כמייסד התחום באקדמיה ואף בפרקטיקה, היות ועו"ד בר-שירה שימש כיועץ משפטי של "ההסתדרות" ושל מפעלים וחברות השייכים להסתדרות, והיה חבר שנים רבות בוועד המנהל של ההסתדרות. בשנים 1950 - 1955 אף היה חבר במשלחת ישראל לוועידות ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) בז'נבה, כנציג "ההסתדרות."

בסוף שנות ה-50 פעל להפיכת בית הספר למשפט ולכלכלה לשלוחה של האוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר מכן להפיכתו לחלק מאוניברסיטת תל-אביב. לאחר מכן כיהן כחבר מועצת הפקולטה לאורך שנים רבות.

במקביל עבד כל השנים כעורך דין פרטי והיה פעיל במוסדות לשכת עורכי הדין.

כתב מספר ספרי יסוד בתחום דיני העבודה כגון "ילקוט דיני עבודה ופועלים במשפט הא"י" (1928), "פיצויים לנזקים בעבודה" (1949, הופיע בארבע מהדורות), "לחקר מהותו של משפט העבודה" (1945), "הקבוצות בישראל באספקלריה של משפט העבודה" (1946), ועוד. כמו כן פרסם מאמרים שונים בנושאי דיני עבודה שהתפרסמו לאורך השנים בביטאונים סוציאליים בארץ ובחו"ל.

יהי זכרו ברוך.