ברוך ברכה

​​

משפחתו של ברוך ברכה עלתה לארץ בהיותו בן שנתיים והוא גדל ביפו. בשנת 1971 קיבל את התואר הראשון (בהצטיינות יתרה) מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב והיה חבר מערכת של הכרך הראשון של כתב העת "עיוני משפט". לאחר מכן, בשנים 1972 – 1974, שימש עורך של כרכים ב ו-ג של כתב העת (לצד פרופ' זאב צלטנר). בשנת 1977 קיבל את הדוקטורט, בהנחיית פרופ' אמנון רובינשטיין, ולאחר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת מישיגן הפך לחבר סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1986 מונה לפרופסור חבר ובשנת 1992 – 1997 שימש כדקאן, השני במספר, של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, לאחר ייסודה בידי יצחק זמיר. לאורך השנים 1980 - 1997 היה עורך פד"י, ההוצאה לאור של פסקי בית המשפט העליון.

תחומי מחקרו של ברוך ברכה היו משפט מנהלי וחוקתי וזכויות אדם. הוא זכה בפרס זוסמן למשפט (1987) ובפרס צלטנר (1997) על שני כרכי ספרו, "משפט מינהלי", וכן זכה באות רקטור אוניברסיטת תל אביב למורה מצטיין בפקולטה למשפטים (2000).

יהי זכרו ברוך.