תובענות ייצוגיות בארץ ובעולם

  • חקיקה בישראל
  • פנקס התובענות הייצוגיות
  • מאמרים אקדמיים
  • אתרים בינלאומיים
  • בלוגים בנושא
  • דיויד גילה ואלון קלמנט "פרוצדורה ומהות בתובענה הייצוגית בעילת מחיר מופרז: כלים שלובים להרתעה אופטימלית" (פברואר 2021)

המאמר מציע שילוב של כלים פרוצדורליים וכלים מהותיים בכדי לייצר הרתעה אופטימלית מפני הפרה של הוראות חוק התחרות הכלכלית, האוסר על גביית מחירים מופרזים על ידי בעלי מונופולין. המאמר מגיב בעניין זה לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה לבית המשפט העליון לקראת הדיונים בערעור על החלטת האישור של תובענה ייצוגית נגד קוקה-קולה, בעילה של גביית מחיר מופרז.

[למאמר]

 

  • עלי בוקשפן "תובענות ייצוגיות, תכלית החברה ותפיסת בעלי העניין בעידן התאגידי המודרני – הקרן למימון תובענות ייצוגיות כזכוכית מגדלת" משפט וממשל כד 111 (צפוי להתפרסם ב2021)

המאמר מתבונן על הליך התובענה הייצוגית ועל הקרן הציבורית למימון תובענות ייצוגיות, שהיא מנגנון ייחודי שקיים בדין הישראלי, כעל "חוליה חסרה" משמעותית ועתירת פוטנציאל במפגש שבין המשפט לשיח התאגידי בעידן הנוכחי.

[למאמר]

  • ברק אתירם "תובנות מבראון: ההיסטוריה החברתית של  התובענה הייצוגית" משפט וממשל כ 47 (2019)

המאמר מנתח את אופייה ותרומתה של התובענה הייצוגית בארה"ב בשלביה הראשון. המאמר דן בהשפעה המכרעת שהייתה לתובענה הייצוגית החברתית על הוועדה המייעצת לכללי סדר הדין האזרחי הפדרליים, שהובילה בשנת 1966 ליצירתה של התובענה הייצוגית המודרנית. לצד הניתוח התיאורי ההיסטורי, המאמר מבקש להעמיד מקור רפלקטיבי ביקורתי למרכז הכובד של התובענה הייצוגית בימינו ולמקומם של המשפט והקהילה בקידומם של מאבקים חברתיים לאכיפת זכויות אזרח.

[למאמר]

 

  • אלון קלמנט ורות רונן "בחינת עילת התביעה וסיכוייה בשלב אישור התובענה הייצוגית" עיוני משפט מב 1 (2019)

המאמר דן באופן שבו יש לבחון את עילת התביעה בשלב אישורה של התובענה הייצוגית. המאמר משרטט קווים מנחים לבתי המשפט בבואם לקבוע את מסגרת הדיון בהליך האישור ולהכריע בבקשות לסילוק על הסף ובקשות גילוי בשלב זה של ההליך. המאמר מציע מתווה אישור חלופי המבוסס על ברירת מחדל המשלבת רף הוכחה נמוך לאישור עם שלילת האפשרות לגילוי, אך מאפשר לצדדים להתנות על ברירת מחדל זו ולהסכים על רף הוכחה גבוה יותר עם גילוי. זאת, תוך שאיפה שהמתווה המוצע יוביל למקסום התועלת ההרתעתית של התובענה הייצוגית תוך מזעור השפעותיה המצננות על פעילות רצויה.

[למאמר]

 

  • שי נ' לביא "גלגל המזל: כיצד לחלק את קופת הפיצוי בתובענות ייצוגיות?" עיוני משפט מ 321 (2017)

המאמר טוען כי בעיית־יסוד בתובענות ייצוגיות היא השאלה כיצד יש לחלק את קופת הפיצוי בתובענות ייצוגיות. מקורה בכך שסכומי הפיצוי האישיים קטנים לעיתים מכדי להצדיק מתן פיצוי אישי לכל חבר בקבוצת התובעים. האתגר של חלוקת קופת הפיצוי העסיק את בתי־המשפט בשנים האחרונות, והמחוקק הישראלי נזקק לו בתקנו את חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2006. מאמר זה בוחן את השיטות הקיימות להתמודדות עם הבעיה ומציע דרך חלופית. הדרך החלופית המוצעת, היא הגרלת קופת הפיצוי בין קבוצת התובעים. במאמר נטען, כי באמצעות מתן פיצוי גבוה יותר למספר קטן של ניזוקים ניתן לחסוך את העלויות המנהליות של העברת הכסף. בנוסף, השיטה המוצעת מתקנת ליקויים אחרים בפתרונות הקיימים. היא מפצה את קבוצת התובעים ומגשימה את מטרת ההרתעה. השימוש בחלוקה אקראית מחסן מפני שרירותיות שיקול־הדעת, ומבטיח יחס שווה לכל חברי קבוצת התובעים

[למאמר]

 

  • ערן גורן, ארנה רבינוביץ'-עיני ויאיר שגיא "נגישות למשפט בפשרות בתובענות ייצוגיות תובנות אמפיריות על תפקיד היועץ לממשלה המשפטי" חוקים ח 249 (2016)

המאמר בוחן את ההשפעה של מנגנון ההתנגדות של היועץ המשפטי לממשלה להסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות המובאים לאישור בית המשפט, על הנגישות למשפט. המאמר עורך בחינה אמפירית של כלל הסדרי הפשרה בתובענות ייצוגיות משנת (2006 מועד תחולת חוק תובענות ייצוגיות) ועד לשנת 2013. מבט מעמיק מגלה שלצד ההתנגדויות ה"פורמליות" של ה יועמ"ש. בהתאם לסמכותו על פי חוק, פיתח היועמ"ש מנגנון של התנגדויות "א-פורמליות", אשר נוגע לסוגיות שהם בעלות חשיבות פחותה בעיני אנשיו. ההתנגדויות הא- פורמליות הפכו לשכיחות יותר והן מתקבלות על ידי בתי המשפט בשיעורים גבוהים יותר מההתנגדויות הפורמליות. המגמה של ירידה בהתנגדויות פורמליות, לצד שיעור הדחייה הגבוה של התנגדויות פורמליות על ידי בתי המשפט, עשויה להצביע על ירידה באפקטיביות של מנגנון ההתנגדויות של היועמ"ש. המאמר מציע הסבר ליחס של בתי המשפט להתנגדויות הפורמליות של היועמ"ש ועומד על פתרונות אפשריים למצב הקיים, אשר עשויים לחזק את הנגישות למשפט של חברי הקבוצה בתובענה ייצוגית. 

[למאמר]

 

  • קרן וינשל-מרגל ואלון קלמנט "יישום חוק תובענות ייצוגיות בישראל – פרספקטיבה אמפירית" משפטים מה 707 (2016)

מאמר זה בוחן את אופן יישומו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 ואת מידת האפקטיביות שלו מאז כניסתו לתוקף ועד שנת 2013. המאמר מציג גישה אנליטית חדשה להערכת יעילותו של מנגנון התובענה הייצוגית ומציע ניתוח משפטי-אמפירי ליישום מעשי של הגישה התאורטית. לפי הגישה המוצעת, יש לאמוד את עלויותיה של התובענות הייצוגיות אל מול התועלת שהביאו בהשגת ארבע מטרות מרכזיות: הפסקת ומניעת מראש של הפרות דין; מימוש זכות הגישה לבית המשפט; מתן סעד לנפגעים; יעילות דיונית בפתרון סכסוכים זהים רבים.

[למאמר]

 

  • אסתר חיות "התובענה הייצוגית ככלי לאכיפה אזרחית ציבורית" משפט ועסקים יט 935 2016

מאמר זה, דן באתגרים שמציב מוסד התובענות הייצוגיות בפני המשפט הישראלי ובוחן את הפסיקה שהותוותה בשנים שלאחר חקיקת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. בנוסף, המאמר מציג ממצאים שעולים ממחקר אמפירי שנעשה בשיתוף בין פרופ' אלון קלמנט ומחלקת המחקר של הנהלת בתי המשפט. מהממצאים עולים שני תהליכים: האחד, ריבוי תביעות-הסרק, והשני, ​העדר מעורבות ויוזמה של רשויות ציבוריות בהגשת בקשות באמצעות מוסד התובענה הייצוגית בתחומי פעילותן. לסיום, המאמר מתחקה אחר חלק מן המנגנונים החקיקתיים והפסיקתיים שבאמצעותם מוסד התובענה הייצוגית מגשים את המטרות והאינטרסים הציבוריים שלצורך קידומם הוא נוסד.

[למאמר]

 

  • חמי בן-נון וטל חבקין "היש להטיל על תובע נטל לפנות לנתבע לפני הגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית?" עלי משפט יב 7 2015

רשימה זו דנה בשאלה האם יש להטיל על תובע ייצוגי נטל לפנות לנתבע לפני הגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית. בית הדין הארצי לעבודה השיב לה לאחרונה בחיוב. הדעה המובעת ברשימה היא שהטלת נטל כזה אינה יעילה מאחר שהוא יפגע בתמריץ להגיש תובענות ייצוגיות יעילות; בכוחו של מכשיר התובענה הייצוגית למלא את תכליותיו; ניתן להשיג את מטרת הנטל – לוודא שבקשה לאישור תובענה ייצוגית תוגש לאחר בדיקה הולמת של התשתית הצריכה לעניין – בדרכים אחרות.

[למאמר]

 

  • אלון קלמנט "הפער בין שוויו הנחזה לשוויו הממומש של הסדר פשרה בתובענה ייצוגית" משפט ועסקים כ 1-39 (2017)

מאמר זה טוען כי שוויו הכלכלי של הסדר פשרה העומד לאישורו של בית-המשפט הוא שוויו הממומש. אף אם במסגרת הסדר הפשרה ניתנת לכל חברי הקבוצה זכות הניתנת למימוש, שווייה של זכות זו הוא אפס לגבי כל חבר קבוצה שלא מימש אותה, גם אם מחירה בשוק חיובי. יתרה מזו, גם אם חבר קבוצה מימש את הזכות, ערכה לגביו אינו שווה למחירה בשוק, אלא נמוך ממחיר זה.

טענות אלה עומדות בניגוד לגישה שנקטו חלק מבתי-המשפט, שלפיה מרגע שחבר בקבוצה קיבל זכות שהוא יכול לממשה על-פי רצונו, שווייה לגביו שווה למחיר השוק של אותה זכות, בין אם מימש אותה ובין אם לאו. לפי גישה זו, השאלה אם הזכות מומשה אם לאו אינה רלוונטית לצורך הערכת שוויו הכולל של הסדר הפשרה. מאמר זה מסביר מדוע גישה זו מוטעית מבחינת הערכת שוויו הכלכלי של הסדר הפשרה, ומדוע היא מובילה להעצמתה של בעיית הנציג בפשרה ולסיכול מטרותיה של התובענה הייצוגית. המאמר מציע שתי דרכים להקטנת הפער בין השווי הנחזה לשווי הממומש של הסדר הפשרה – התניית שכר-הטרחה של עורך-הדין בשיעור המימוש של הסדר הפשרה, והגבלת תחולתו של כלל "מעשה בית-דין" לתובעים שמימשו את זכותם.

[למאמר]

 

  • תובענות ייצוגיות בישראל- פרספקטיבה אמפירית

דו"ח זה בוחן את יישומו של חוק תובענות ייצוגיות בבתי המשפט מאז כניסתו לתוקף באפריל 2006 ועד סוף אוגוסט 2012. הדו"ח מציג נתונים שנאספו מתיקי התובענות הייצוגיות במערכת "נט המשפט" ומטרתו להצביע על מגמות עיקריות ביישום החוק בתקופת המחקר על מנת להניח תשתית תיאורית ראשונה, אשר תשמש את מעצבי המדיניות המשפטית בהחלטותיהם ביחס למנגנון המשמעותי של התובענה הייצוגית.

[למאמר]

 

  • אסף פינק "תובענות ייצוגיות ככלי לשינוי חברתי" מעשי משפט ו 157 2014

המאמר דן בשאלה כיצד ניתן לעודד ארגונים ועורכי דין העוסקים בקידום יעדים חברתיים וזכויות אדם להשתמש בכלי התובענה הייצוגית. המאמר סוקר את החסמים המרכזיים בהגשת תובענות ייצוגיות חברתיות על ידי ארגונים ופעילים חברתיים, ואת היתרונות הצפויים לחברה ולארגונים בעקבות שימוש בכלי זה. המאמר משווה בין קידום חברתי דרך המשפט המנהלי לבין קידום חברתי על דרך של ניהול תובענות ייצוגיות, תוך הדגשת היתרונות הגלומים בניהול תובענות ייצוגיות ככלי אפקטיבי של אכיפה אזרחית. להמחשת חשיבות השימוש בכלי, נעזר המחבר בנתונים על אודות תובענות ייצוגיות שהוגשו ושהסתיימו מאז חקיקת חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2006, תוך דגש על ריבוי ההסתלקויות, על-פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, מחד גיסא, ועל העיסוק המועט בנושאים חברתיים מהתוספת השנייה לחוק מאידך גיסא. לטענת המחבר, עמידתם של ארגונים חברתיים כבעלי דין תביא לתוצאות טובות יותר עבור הקבוצות שבשמן מוגשות התובענות הייצוגיות ועבור החברה בכלל. במאמר נסקרים ומוצעים כמה מודלים אפשריים לשימוש בכלי התובענה הייצוגית על-ידי ארגונים ופעילים חברתיים, וביניהם ארגון כתובע, ארגון כבא כוח התובע, וארגון כמפקח, כמתערב, וכמתנגד בהליכים קיימים.

[למאמר]

 

  • ערן טאוסיג "התנגדות להסדר פשרה בתובענה ייצוגית – אליה וקוץ בה", הפרקליט נג(2) 393 (2014)

מאמר זה דן במנגנון ההתנגדות לבקשה לאישור הסדר פשרה בתובענות ייצוגיות, המוסדר בישראל בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. המאמר בוחן את ההסדר הקבוע בחוק, עונה על השאלות הפרשניות העולות מן ההסדר ומציג את ההסדר המקביל בארצות-הברית. כן מציג המאמר את הבעייתיות הגלומה במנגנון ההתנגדות, ומציע כיצד להשתמש בו באופן שיצמצם את אותה בעייתיות.

[למאמר]

 

  • שרון חנס ואלון קלמנט "חישוב הנזק בתובענה ייצוגית בגין הטעיה בניירות-ערך", עיוני משפט לה, 702-639 (2013)

מאמר זה עוסק בשיטות השונות לחישוב גובה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת, בתובענות ייצוגיות בגין הטעיה בניירות-ערך. הטענה העיקרית במאמר היא שיש לחשב את הנזק למשקיעים על-פי ערכו במועד שבו התגלתה ההטעיה (אקס-פוסט).

[למאמר]

  • יובל פרוקצ'יה ואלון קלמנט "הסתמכות, קשר סיבתי ונזק בתובענות ייצוגיות בגין הטעיה צרכנית" עיוני משפט לז (2013)

המאמר עוסק בהחלת עקרון ההסתמכות, עקרון יסוד בדיני הטעיה צרכנית, על תובענות ייצוגיות בעקבות הלכת ברזני נ' בזק. מחברי המאמר מבקשים לטעון כי החלת דרישת ההסתמכות אינה רצויה בתובענות ייצוגיות ועל כן יש לוותר עליה. לטענתם, מצג שווא עלול לגרום נזק בהיקף ניכר גם בהיעדר הסתמכות, ונזק זה ראוי שיהיה בר פיצוי. דרישת ההסתמכות, השוללת את זכות התביעה מצרכנים שלא הסתמכו, מונעת למעשה פיצוי בגין נזק שגרם המצג באורח סיבתי. כתוצאה מכך הדרישה מובילה לכריתתן של עסקאות בלתי יעילות, להשקעות בלתי יעילות לאחר מועד הרכישה ולהשקעת משאבים בזבזנית בהצגתם של מצגים כוזבים. נוסף על כך היא מובילה להתעשרות בלתי צודקת של המציג על חשבון ניצגיו.
כמו כן, טוענים המחברים כי דרישת ההסתמכות אף מחלישה את כוחו המרתיע של הדין עקב השפעתה המכבידה של התובענה הייצוגית הצרכנית. כדי לעמוד בדרישת ההסתמכות, התובע המייצג נדרש לזהות ולהוכיח מי מן הצרכנים נחשף למצג ומי מבין אלה שנחשפו הסתמך. דרישת ההסתמכות מובילה אפוא לסיכולן של תובענות ייצוגיות רבות, ובעקבות זאת לפגיעה ניכרת בתכלית ההרתעה.
לבסוף, המאמר דן בנסיבות מיוחדות שבהן הוסרה בדין הישראלי דרישת ההסתמכות. בנסיבות שבהן הנזק הנטען הוא "פגיעה באוטונומיה" של הצרכן נקבע כי הזכות לפיצוי אינה מותנית בהתקיימותה של הסתמכות. גישת המחברים הינה כי חריג זה גורף מדי וכי שיקולים שבהרתעה יעילה מורים דווקא על צמצומו.

[למאמר]

 

  • ערן טאוסיג "הערעור בתובענות ייצוגיות", חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 631 (מהדורה 3, 2012)

פרק זה עוסק בהליכי ערעור הנוגעים להליך התובענה הייצוגית. הכותב דן בהשגה על פסק דין ועל החלטה אחרת בהליך התובענה הייצוגית, תוך התמקדות בהלכת סלקום נ' פתאל, ששינתה במידה ניכרת את נוף התובענות הייצוגיות בישראל.

[למאמר]

 

  • אמיר ויצנבליט "ייצוג הולם בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות", משפטים מג 352 (2012)

מאמר זה דן בשאלה אם במסגרת הדיון באישור הסדרי פשרה בתובענה ייצוגית על בית המשפט לבחון את התקיימותו של תנאי נוסף אשר אינו מנוי במפורש בהוראות החוק הנוגעות לעניין זה, והוא אם חברי הקבוצה "יוצגו באופן הולם" על ידי התובע המייצג ובא כוחו. במסגרת המאמר מוסבר כי לשאלת הייצוג ההולם תפקיד מפתח באישור הסדרי פשרה בהליך הייצוגי, ועל אף היעדרה מהוראות החוק העוסקות בעניין זה חובה על בית המשפט לבחנה.

[למאמר]

 

  • רונן עדיני "גם זו דרך לסיים – על הסדרי הסתלקות בתובענה ייצוגית", הפרקליט נא (2012)

מאמר זה עוסק בדרכי סיום תובענה ייצוגית באמצעות הסדר הסתלקות כפוף לאישור בית המשפט. לטענת הכותב, הפיקוח השיפוטי נעדר קווים מנחים ביחס לסוגיות כלליות וספציפיות, החל מאישור בקשת ההסתלקות וכלה בגובה שכר הטרחה. במאמר זה מוצעות אמות מידה, אשר יסייעו להסדרת הנושא.

[למאמר]

 

  • אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים 41(1), 5-95 (2011)

מאמר זה דן בהליכי פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית. המאמר מציג את הבעייתיות המובנית בהליכים אלה ומסביר כיצד חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, מתמודד עם בעייתיות זו. המאמר בוחן את ההסדרים הקבועים בחוק לאישור הפשרה וההסתלקות ועונה על השאלות הפרשניות הרבות העולות בקשר עם הסדרים אלה.

[למאמר]

 

  • גיל אוריון וזיו שוורץ "מנגנונים לפיקוח על מימושה של הפשרה בהליך הייצוגי" עלי משפט 9, 147-173 (2011)

מאמר זה מציע מנגנונים שונים שבהם בתי המשפט יכולים לעשות שימוש, במקרים המתאימים לכך, על מנת להקטין את החשש שפערי מידע ואינטרסים זרים ימנעו מהקבוצה לממש את הסעד או את ההטבה שנפסקו לה. חלק מהמנגנונים כאמור יכולים להיות פרי החלטתו של בית המשפט וחלקם מוסדרים בחוק. באמצעות שימוש במנגנונים אלה, בתי המשפט יכולים למזער את החשש הפוטנציאלי הטמון בבעיית הנציג בשלב מימוש הסדר הפשרה.

[למאמר]

 

  • עידו באום "מקלות בגלגלים: ערעור ברשות על החלטות ביניים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בנושא כלכלי" משפטים על אתר 3, 45-64 (2011)

מאמר זה דן בחוק בתי משפט (תיקון מס' 59), התש"ע-2010, שכונן את המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. התיקון לחוק מבקש לקדם את השימוש בתובענה הייצוגית בעילות מדיני חברות וניירות ערך, דרך קביעת מנגנון השגה ייחודי בשני סוגים של "החלטה אחרת": האחד החלטה בשאלה אם תובענה מסוימת היא בנושא כלכלי, והאחר החלטה המאשרת בקשה להגשת תובענה ייצוגית. במאמר זה, דן הכותב בחסר במנגנון הדיוני שנקבע, תוך המחשה באמצעות החלטת בית המשפט הכלכלי בפרשת מכתשים-אגן, ומציע דרך לתקנו.

[למאמר]

 

  • אלישבע ברק "ממרומי נבו – תובענה ייצוגית ומשפט העבודה הקיבוצי: היחיו שניהם יחדיו? בעקבות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006" ספר בך, 577-617 (2011 הוצאת נבו; עורכים: דוד האן, דנה כהן-לקח, מיכאל באך)

תכליתו של המאמר היא פנייה למחוקק לבטל את החריג לסמכותו של בית הדין לעבודה לדון בסכסוך בדרך של תובענה ייצוגית, הקבוע בסעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.. לשיטת הכותבת, יש להפקיד בידי בית הדין את שיקול הדעת האם לאשר תובענה ייצוגית, גם מקום בו חל על מקום העבודה הסכם קיבוצי.

[למאמר]

 

  • אלון קלמנט "הייצוגית הולמת, הפשרה לא תמיד" עורך הדין 6, 69-73 (2010)

במאמר זה נטען כי הצלחתו של חוק תובענות ייצוגיות להגדיל את מספר התובענות הצרכניות המוגשות גררה תופעה נוספת, והיא סיום מהיר של רבות מתובענות אלה בפשרה. היעדר פיקוח אפקטיבי על פשרות אלה עלול להביא לכשלונה של התובענה הייצוגית בהשגת מטרות החוק.

[למאמר]

 

  • אלון קלמנט ושרון רבין-מרגליות "תובענות ייצוגיות בדיני עבודה – האם השתנו כללי המשחק?" עיוני משפט 31(2), 369-427 (2009)

מאמר זה מנתח את השאלות הפרשניות העולות בעקבות חקיקת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, והחלתו של מנגנון התובענה הייצוגית על עילות תביעה מתחום משפט העבודה. המאמר דן בתנאים לאישורה של תובענה ייצוגית בתחום דיני העבודה, בבחירה בין מנגנון התובענה הייצוגית לבין הסכסוך הקיבוצי וביתרונות המיוחדים לתובענה הייצוגית בתביעות בגין עילות אפליה. המאמר מציג גישה פרשנית המשלבת את המטרות של משפט העבודה עם מטרותיה של התובענה הייצוגית, תוך התחשבות ביתרונותיו ובחסרונותיו של מנגנון זה. הגישה המוצעת קוראת להרחבת השימוש במכשיר התובענה הייצוגית לשם השגת אכיפה יעילה ומלאה של זכויות עובדים.

[למאמר]

 

  • אסף חמדני ואלון קלמנט "הגנה ייצוגית וגבייה לא חוקית" משפטים 38(3), 445-488 (2008)

חוק תובענות ייצוגיות מגביל במידה ניכרת את האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות נגד המדינה ונגד רשויות ציבור אחרות. החוק מאפשר לנהל תובענה ייצוגית נגד רשות בעיקר לצורך השבה של תשלומים שנגבו שלא כדין, וגם תובענות אלה כפופות למגבלות רבות. במאמר זה, מציעים הכותבים מנגנון דיוני עדיף לשיטתם, לטיפול בסכסוכים שעניינם כספים שנגבו שלא כדין – ההגנה הייצוגית. מנגנון ההגנה הייצוגית מעניק לנתבעים – שאליהם מופנית דרישת התשלום – את האפשרות לנהל את הליך ההגנה באופן קבוצתי, ובכך מקנה להם יכולת אפקטיבית לשטוח את טענות ההגנה שלהם בפני בית המשפט.

[למאמר]

 

  • אמיר ישראלי "כוחו של השוק: התביעה הייצוגית מכוח חוק ההגבלים העסקיים", משפטים לו (2007)

במאמר זה המחבר עומד על הפרשנות הראויה לתנאים לאישורה של תביעה ייצוגית לפי חוק ההגבלים העסקיים – לגישתו, פרשנו מרחיבה מזו שאומצה בבית המשפט העליון בפסק הדין בעניין רייס.

[למאמר]

 

  • סטיבן גולדשטיין "הערות על חוק תובענות ייצוגית תשס"ו-2006" עלי משפט 6, 7-25 (2007)

[למאמר]

 

  • אלון קלמנט "קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו-2006" הפרקליט מט 131 (2006)

מאמר זה בוחן כמה שאלות יסוד בפרשנותו של החוק תוך ניסיון לממש את מטרותיו: אחידות בכללי התובענות הייצוגיות ושיפור ההגנה על זכויות; מימוש זכות הגישה לבית המשפט; אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו; מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין; וניהול יעיל, הוגן וממנה של תביעות. תשובותיהם של בתי המשפט לשאלות הפרשניות הרבות שמציב החוק יקבעו אם יצליח החוק להשיג את מטרותיו אלה. המאמר מתווה קווים מנחים לפרשנות החוק מתוך ראייה תיאורטית רחבה של מוסד התובענה הייצוגית על יתרונותיו ועל מגבלותיו.

[למאמר]

 

  • רות פלאטו-שנער "תובענות ייצוגיות נגד בנקים וחברות כרטיסי אשראי" תאגידים 3(6) 26-43 (2006)

מאמר זה בוחן את השלכתו של חוק תובענות ייצוגיות על תובענות ייצוגיות כנגד בנקים וחברות כרטיסי אשראי, וזאת ביחס לדין שהיה קיים לפני חקיקת החוק.

[למאמר]

 

  • צפורה כהן " תובענות ייצוגית על פי חוק החברות" שערי משפט 4(1), 61-152 (2005).

המאמר עוסק במהותה של התובענה הייצוגית, ביתרונותיה ובסיכונים הטמונים בה. התובענה הייצוגית בדיני חברות מוסדרת בחוק החברות, התשנ"ט-1999, שהוראותיו החליפו את ההסדר שקדם לו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, שהיה מצומצם בתחולתו לחברות ציבוריות בלבד. המאמר דן בשאלה מי מוסמך להגיש תובענה ייצוגית על פי חוק החברות ומנתח את התנאים שעל בית המשפט לבדוק בטרם יעשה שימוש בסמכותו לאישור התובענה הייצוגית.

[למאמר]

 

  • גיא הלפטק "תיאוריה כללית בדבר התועלת החברתית של מכשיר התביעה הייצוגית כאמצעי לאכיפת החוק" משפט ועסקים 3, 247-331 (2005)

המאמר בוחן את התועלת החברתית הטמונה בתביעה הייצוגית כמכשיר לאכיפת חוק, ומפתח, בהתאם, תיאוריה כללית באשר לרציות החברתית של מוסד זה בחברת המונים, מציאות חברתית שבה החלטות ופעולות של תאגידים פרטיים, ציבוריים וממשלתיים ורשויות מנהליות ושלטוניות עלולות להסב נזקים שיטתיים והמוניים או להחצין באופן שיטתי והמוני סיכונים לנזק.

[למאמר]

 

משה טלגם "שיקולים בקביעת שכר וגמול בהליך של תובענה ייצוגית" שערים למשפט 1, 29-36 (2005)

המחוקק הפקיד בידי בית המשפט העוסק בתובענה ייצוגית סמכויות נרחבות, וביניהן הזכות לקבוע את שכרו של עורך הדין המייצג, ואת הגמול שיקבל התובע-היזם על יוזמתו. לא נקבעו כללים כלשהם לפיהם תיעשה הקביעה – ולפיכך עולות טענות בדבר קביעות שרירותיות הנעשות מתוך שיקולים מוטעים, בין מחמירים ובין מקלים. המאמר מצביע על השכר והגמול כמנוע הכרחי וחיוני לעצם קיומה של האכיפה האזרחית.

[למאמר]

 

  • אלון קלמנט "גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות" משפטים 34(1-2), 301-383 (2004)

מאמר זה מנתח את השיקולים בעד ונגד שימוש במכשיר התביעה הייצוגית בעוולות המוניות, ומגיע למסקנה כי יש לאפשר שימוש במכשיר זה, על אף סכומן הגבוה של התביעות האינדיבידואליות המרוכזות בתביעה הייצוגית ועל אף השונות בין תביעות אלה. עם זאת, המאמר מצביע על הבעייתיות המיוחדת לתחום העוולות ההמוניות – בעיקר בעוולות חשיפה המונית – שביטויה בהיעדר פיקוח אפקטיבי על הצדדים ושליטה מועטת על הפשרות המושגות בתביעות ייצוגיות המוגשות בגין עוולות אלה.

[למאמר]

 

  • סטיבן גולדשטיין וטליה פישר "יחסי הגומלין בין תביעות המוניות לתובענות ייצוגיות: היבטים בסדרי דין" משפטים 34(1-2), 21-37 (2004)

מאמר זה מבקש לבחון אם המאפיינים של תביעות המוניות מעוררים קשיים ביחס למגמה של מזעור שליטת היחיד בתביעתו, וכן לעמוד על מידת התאמתו של כלי התובענה הייצוגית לבירורן ולהסדרתן של תביעות המוניות.

[למאמר]

 

מיכאיל קריני "התביעה הייצוגית בישראל – על פרשת דרכים: בעקבות פסק דין מדינת ישראל נ' א.ש.ת. ניהול פרוייקטים וכוח אדם" דין ודברים 1, 449-505 (2004)

מאמר זה עוסק במשמעויותיה ובהשלכותיה של עמדת שופטי הרוב בפרשת א.ש.ת. התוצאה הישירה של פסק הדין היא הגבלה משמעותית על אפשרות השימוש בהליך התביעה הייצוגית נגד המדינה בייחוד אם מבקשים לבסס את ההליך על תקנות סדר הדין האזרחי.

[למאמר]

                                                     

  • הלל סומר "'רימון יד שנצרתו נשלפה מגופו' – האמנם? עשור לתובענה הייצוגית הצרכנית" דין ודברים 1, 347-400 (2004)

מאמר זה בוחן לעומק שלושה היבטים מרכזיים של התובענה הייצוגית הצרכנית, במלאות לה עשור: היבטים הנוגעים לתובע, לנתבע, ולעילת התובענה. הבחינה נערכת לאור שיקולי המדיניות בעד ונגד תובענות ייצוגיות. המאמר מצביע על משקלם הנמוך של חסרונות התובענה הייצוגיות ביישום לתחום הצרכני, ומסיק כי גישת הפסיקה כלפי התובענה הייצוגית הצרכנית היא גישה מחמירה מדי, המונעת שימוש יעיל במכשיר זה.

[למאמר]

 

  • סיני דויטש "תובענות ייצוגיות צרכניות – קשיים והצעות לפתרון" מחקרי משפט 20(2), 200-377 (2004)

[למאמר]

 

  • סטיבן גולדשטין ויעל עפרון "התפתחות התובענה הייצוגית בישראל" עלי משפט 1, 27-48 (1999)

[למאמר]

 

  • ישי לויט "תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך" הפרקליט מ"ב, 365-483 (1996-1995)

[למאמר]

 

משה בר-ניב "גבולה של התובענה הצרכנית הייצוגית" עיוני משפט י"ט, 251-263 (1995)

[למאמר]

 

סטיבן גולדשטיין "תביעת-ייצוג-קבוצתית – מה ועל שום מה?", משפטים ט (1979)

מאמר זה מוקדש לבחינת האפשרות והכדאיות לפתח בארץ הליך בסדר הדין האזרחי שנקרא "תביעת-ייצוג-קבוצתית" ("class action").

[למאמר]

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive