פעילות והישגים
הקליניקה לתובענות ייצוגיות הגישה לוועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת את עמדתה בנוגע לתיקון מס' 15 לחוק תובענות ייצוגיות. התיקון ביקש לשנות את סעיף 30(2) לחוק תובענות ייצוגיות, שקבע כי שר המשפטים יכול להוסיף על התוספת השנייה לחוק, כך שבמקום המילה "להוסיף", תופיע המילה "לשנות". משמעות התיקון היא ששר המשפטים יוכל לצמצם את התוספת השנייה ולמחוק ממנה עילות וחיקוקים מבלי לעבור הליך חקיקה מסודר במליאת הכנסת, אלא על דרך של חקיקת משנה. לעמדת הקליניקה, מתן אפשרות לשר לצמצם במחי יד את עילות התביעה ורשימת החיקוקים בגינן ניתן להגיש תובענות ייצוגיות, תפגע בוודאות הקיימת בשוק עבור הנתבעים בענף זה, ותהווה מדרון חלקלק שיאפשר לנתבעים חזקים לנסות ולהשפיע על רשימת העילות המנויה בתוספת, ובכך לפגוע בזכות הגישה של התובעים לממש את זכותם באמצעות תובענה ייצוגיות. בעקבות השתתפותה של הקליניקה בדיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת והבעת התנגדותה לתיקון המוצע, נוסח התיקון רוכך באופן שמאפשר לשר המשפטים לשנות רק פרטים בתוספת שהתווספו בצו. |
הקליניקה הייתה מעורבת בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין מרקיט (ע"א 377/15 כהן נ' ויטה פרי גליל (החדשה) בע"מ), אשר עסק בשאלה העקרונית בדבר אופן פסיקת שכר טרחה וגמול למייצגי הקבוצה במצבים שבהם מייצגים הקבוצה הסתלקו מהתובענה שהגישו. הקליניקה ייצגה את המועצה הישראלית לצרכנות אשר צורפה כמשיבה לערעור. ביום 5.8.18 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בערעור זה ובעוד שלושה ערעורים שאוחדו. בית המשפט העליון פרס את השיקולים השונים שיש לשקול בעת מתן החלטה על הסתלקות מתוגמלת. על אף שבית המשפט קיבל רבות מן טענות הקליניקה ביחס לשיקולים שעל בית המשפט לשקול, עמדתו בפסק הדין הייתה מחמירה יותר מזו שהוצגו לו על ידי הקליניקה. בהתאם לפסק הדין, הכלל הוא כי אין מקום לפסוק גמול ושכ"ט במסגרת הסתלקות, אלא אם יש טעמים חריגים המצדיקים זאת. |
בעקבות התנגדות הקליניקה להסדר פשרה הודיעו הצדדים על ביטול ההסדר. המדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגיות שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בטענה להטעיה צרכנית מצד חברת לוטוקארד (ת"צ 57758-05-16 בלמס נ' לוטוקארד). חברת לוטוקארד הינה חברה פרטית המעניקה שירות של מילוי ושליחת טפסי לוטו וצ'אנס של מפעל הפיס. הקליניקה, בשם המועצה הישראלית לצרכנות, הגישה התנגדות לבקשה לאישור הסדר פשרה. במסגרת ההתנגדות נטען כי התנהלותה של המשיבה מעלה חשש לפגיעה נרחבת בזכויותיהם של חברי הקבוצה המיוצגת, באופן בו עילות התביעה העומדות לכאורה לחברי הקבוצה, אינן ממוצות במסגרת התובענה. כן נטען כי הסדר הפשרה פוגע בחברי הקבוצה יותר מכפי שהוא מטיב עימם, ומכאן שאין הוא ראוי, הוגן או סביר, ואין לאשרו. לאחר שהתקיים דיון בפני השופטת דפנה בלטמן קדראי, הודיעו הצדדים על ביטול הסדר הפשרה. |
הסדר פשרה שופר באופן משמעותי בעקבות התנגדות הקליניקה. עניינו של ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים בטענת התובע כי הנתבעת – המשווקת את תרופת "הפרופסיה" בישראל – הטעתה את לקוחותיה שעה שלא ציינה מספר תופעות לוואי בעלון השימוש לצרכן. לאחר שהצדדים הגישו הסדר פשרה, הקליניקה, בשם המועצה הישראלית לצרכנות, הגישה התנגדות להסדר. ביום 11.3.18 ניתן פסק דין המאשר את הסדר הפשרה, שתוקן, בין היתר, בעקבות התערבות המועצה בהליך. הסדר הפשרה יחול על כל מי שרכש את תכשיר 'הפרופסיה' בישראל או עשה בו שימוש עד ליום 30.4.14. סכום הפשרה, 5.78 מיליון ש"ח מגלם פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה בסך של כ- 230 ש"ח לצרכן. בהתאם לפסק הדין, הסכום עבר לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד "לטובת רכישת ציוד רפואי למחלקות ילודים במרכזים רפואיים בפריפריה." ביהמ"ש אישר את הסכמת הצדדים לעניין גמול ושכ"ט- כ- 720,000 ש"ח שכ"ט ו- 142,578 ש"ח עבור גמול. כן נפסקו לטובת המועצה 50,000 ש"ח הוצאות נוכח תרומתה לבחינת הסדר הפשרה ועיצובו. |
הקליניקה ייצגה את המועצה לצרכנות, בהצטרפותה לתובענה ייצוגית שהוגשה כנגד עיריית פתח-תקווה, שהוגשה בגין אי-השבת יתרות זכות שהצטברו בחשבונות ארנונה של תושבי העיר. סכומן המוערך של היתרות שלא הושבו הינו 15 מיליון ש"ח. התובענה אושרה כייצוגית בבית המשפט המחוזי, ועל החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון. הקליניקה הגישה עמדה עקרונית לבית המשפט העליון, לעניין הפרשנות הראויה לפריט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, ביחס לשאלה האם ראוי לאשר ניהול תובענה ייצוגית כנגד רשות ציבורית להשבת סכומים שנרשמו אצלה כיתרות זכות לטובת הנישומים, בין היתר, כאשר הרשויות ממשיכות בגביית תשלומי החובה כנגד אותם נישומים. ביום ה-28.6.18 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון (בר"מ 9100/15 עיריית פתח-תקווה נ' עזרא מרדכי), אשר קיבל את הערעור בחלקו, ואימץ את רובן המוחלט של טענות המועצה. |
בית המשפט המחוזי מרכז, מפי השופטת הדס עובדיה, קיבל את עמדת הקליניקה ביחס להסדר פשרה שהוגש בת"צ 6267-09-17 חיים יוגב נ' ג'וי מועדון כושר וספורט בע"מ. התובענה הייצוגית הוגשה בגין הטענה כי הוצבו במכון הכושר מצלמות אבטחה נסתרות במלתחות הגברים, פרקטיקה המהווה הפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות. הקליניקה הגישה בקשה להשתתפות בדיון על הסדר הפשרה, בין היתר לאור העובדה שהוגשו במקביל שתי תובענות ייצוגיות נוספות באותו עניין. במצב זה, יש להכריע קודם כל איזו תובענה תנוהל, לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, ורק לאחר מכן לדון בהסדר הפשרה לגופו. אחרת, נוצרת תופעה המכונה reverse auction, לפיה לנתבע ניתן הכוח לבחור את התובענה שתנוהל, ולהגיע להסדר פשרה בתנאים המיטיבים עמו. |
הקליניקה לתובענות ייצוגיות ייצגה את המועצה הישראלית לצרכנות, בהתנגדות לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית הנוגעת לזכויותיהם של ניצולי השואה לפטור מתשלום דמי השתתפות עצמית בגין טיפולים ותרופות (ת"צ 38325-03-10 בויטלר נ' שירותי בריאות כללית). לאחר שהתקבלו חלק ניכר מטענות ההתנגדות של הקליניקה, בין היתר, ביחס לקביעת מנגנון פיצויי פרטני לחברי הקבוצה שנפגעו, הגישו הצדדים הסדר פשרה מתוקן שקיבל את אישורו של בית המשפט. בהתאם לדיווח האחרון שהוגש בחודש מאי 2017, קרוב ל- 17,000,000 ש"ח הושבו לחברי הקבוצה. |
|
|