פעילות והישגים

  • תיקי בתי משפט בהם הקליניקה מייצגת
  • מחקר וניירות עמדה
  • כתבו עלינו
  • הישגים
  • מעקבי פסיקה

נייר עמדה ביחס לתכנית הכלכלית 2020 ולשינויים המוצעים בחוק תובענות ייצוגיות.

במסגרת התכנית הכלכלית, הממשלה מבקשת לערוך שינויים מרחקי לכת בחוק תובענות ייצוגיות ולתת למדינה הגנות שחורגות באופן קיצוני מהאיזונים שנקבעו עד כה בחוק.

התיקונים פועלים להסרת הסיכונים מהפרת החוק לא רק מהמדינה ורשויותיה, אלא גם מנתבעים פרטיים, ולהעברתם של מלוא סיכונים אלה אל כתפי הציבור. הם מעניקים הגנה מרחיקת לכת לרשות, זרה בחלקה לעקרונות יסוד של שלטון החוק ושל סדרי דין ראויים, מבלי להעניק כל משקל לאינטרס הציבורי הקיים בהגשת תובענות ייצוגיות נגד המדינה ולפיצויו של הציבור במקרים המתאימים לכך.

חלק מהתיקונים המוצעים פוגעים בהרמוניה החקיקתית ובהגיונו הפנימי של חוק תובענות ייצוגיות ביחס להגנות שניתנו לרשות, וחלקם עומדים בניגוד לפסיקה של בית המשפט העליון ולעמדתו המפורשת של היועץ המשפטי לממשלה. הפגיעה שתיגרם בעקבות תיקונים אלה באכיפת הדין, בהרתעה מפני הפרתו ובזכותם של נפגעים לפיצוי, אינה מידתית.

לעמדתנו, עריכת תיקונים מרחיקי לכת כאלה, במסגרת המזורזת של חוק ההסדרים, אינה ראויה.

לקריאת נייר העמדה

 

פנייה מטעם הקליניקה לשר המשפטים וליו"ר הוועדה לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד בעניין תיקון לנוהל עבודת הוועדה בעקבות התפרצות משבר הקורונה:  

במסגרת ההתמודדות עם משבר הקורונה, בוצע תיקון לנוהל עבודת הוועדה לחלוקת כספים שנפסקו כסעד לפי חוק תובענות ייצוגיות, אשר פורסם ברשומות בתאריך 24.3.2020.

התיקון לנוהל מאפשר לוועדה לעשות שימוש בכספים שהצטברו בקרן למטרות צרכים לאומיים מידיים שהינם צו השעה עקב השלכות הקורונה. ע"פ התיקון לנוהל, הוועדה רשאית להקצות כל סכום שתמצא לנכון במטרה לסייע למדינה ולציבור להתמודד עם מחלת הקורונה.

הקליניקה לתובענות ייצוגיות כתבה נייר עמדה אשר נשלח לשר המשפטים וליו"ר הוועדה לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד, בו היא מברכת על ההירתמות לסיוע למדינה ולציבור בימים קשים אלה, בייחוד לאור הצטברות סכומי עתק בקרן וחלוקתם של סכומים מועטים בלבד מתוכה עד כה.

אולם, גם במצב החירום הנוכחי, לעמדת הקליניקה יש לוודא כי הוועדה פועלת בהתאם לסמכויותיה על פי חוק, תוך מילוי החובות המוטלות עליה בהתאם לנהלי הוועדה, למטרות החוק שמכוחו הוקמה הקרן ובכפוף לחובות המוטלות על הוועדה מכוח המשפט המנהלי.

על מנת לייעד כספים למטרות העומדות בדרישות החוק ובה בעת מסייעות בפתרון המשבר הנוכחי, עמדת הקליניקה היא כי יש להבטיח שמנגנון זה יפעל כדין, וזאת באמצעות זירוז חלוקת הכספים על פי קולות קוראים בדרך של הליך בקשה מזורז ואינטרנטי, קיום חובת הנמקה בהחלטות הוועדה וקשר בין חלוקת הכספים לתובענות ייצוגיות.

לקריאת נייר העמדה של הקליניקה.

 

תובענות ייצוגיות בגין הפרדה מגדרית? כנס שערכה הקליניקה לתובענות ייצוגיות ב-21.1.2020

ב-21.1.2020 ערכה הקליניקה כנס באוניברסיטת תל אביב, תחת הכותרת "תובענות ייצוגיות בגין הפרדה מגדרית?"

מטרת הכנס הייתה לבחון את אפשרות הגשת תובענות ייצוגיות בגין הפרדה בין נשים לגברים.

הפאנלים עסקו בגבולות ההלכה ביחס להפרדה מגדרית, הפרדה מגדרית בראי חוק איסור הפליה ותובענות ייצוגיות מול כלים משפטיים אחרים.

לצפייה בפאנלים של הכנס

הצילומים באדיבות ערוץ חוק ומשפט - המשפט העברי.

 

פנייה מטעם הקליניקה למנכ"לית משרד המשפטים במטרה לקדם את פעילותה של הקרן לניהול וחלוקת כספים:  

ביולי 2016 התקבל תיקון מס' 10 לחוק תובענות ייצוגיות. במסגרת התיקון הוקמה הקרן לניהול וחלוקת כספים, שמטרתה לחלק כספים שנפסקו לטובת הציבור במסגרת תובענות ייצוגיות. חרף מינוי חברי הועדה ופרסום נהליה, הקרן פועלת באופן לא סדיר ועשרות מיליוני שקלים שוכבים ללא מעש ואינם מועברים למטרות לשמן יועדו.

לאחרונה פנתה הקליניקה לתובענות ייצוגיות, בשם עמותת "הצלחה" למנכ"לית משרד המשפטים, במטרה לקדם את פעילותה של הקרן באופן מיידי.לקריאת הפנייה שהגישה הקליניקה.

 

עמדה עקרונית ובקשה להתייצב במעמד "ידיד בית המשפט" בדנ"מ 8626/17 מנירב נ' רשות המיסים:  

הקליניקה לתובענות ייצוגיות, המייצגת את עמותת "הצלחה" – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת, הגישה לבית המשפט העליון בקשה להצטרף במעמד "ידיד בית-המשפט" לדיון הנוסף שנקבע בדנ"מ 8626/17 מנירב נ' רשות המיסים.

ביום 22.10.17 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין מנירב (עע"מ 7741/15 עופר מנירב, רו"ח נ' מדינת ישראל – רשות המיסים (פורסם בנבו, 22.10.17). פסק הדין קבע כי על פי סעיף 21 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 תקופת ההשבה המרבית בה ניתן לחייב רשות במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה על פי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק, היא 24 חודשים. לפסק הדין, כמו גם להכרעת בית המשפט העליון בדיון הנוסף, עתידות להיות השלכות משמעותיות על האפשרות להגיש ולנהל תובענות ייצוגיות נגד המדינה ורשויותיה במקרים של גבייה בניגוד לדין. השפעות אלה חורגות מעניינם של הצדדים להליך בעניין מנירב.

בהתאם לעמדה העקרונית שהוגשה ביום 26.11.18 על ידי הקליניקה לתובענות ייצוגיות, פרשנות נכונה של סעיף 21 היא זו הקובעת כי בתביעת השבה נגד רשות, תקופת ההשבה מוגבלת לתקופה של 24 חודשים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור, ואולם יכולה להימשך עד למתן החלטת האישור. פרשנות זו תממש את מטרותיהם של ההסדרים המיוחדים שנקבעו בחוק תובענות ייצוגיות להשבה כנגד המדינה, ולא תסכל אותם; פרשנות זו תאפשר לרשות וודאות תקציבית, אולם בה בעת תכווין את פעולתה כך שתימנע מגביית תשלומי חובה בניגוד לדין; פרשנות זו תצמצם את הפגיעה בזכויותיהם של האזרחים המשלמים תשלומי חובה לרשות, ותבטיח התייחסות שווה אליהם; פרשנות זו תשמר את החובות המוטלות על הרשות וההגנות הניתנות לה, על פי הדין המהותי, תוך התאמה למנגנון הפרוצדורלי המיוחד של התובענה הייצוגית.

לקריאת העמדה שהוגשה על ידי הקליניקה

נייר עמדה ביחס לתזכיר מס' 11 לחוק תובענות ייצוגיות:

בחודש נובמבר 2018, הקליניקה העבירה למשרד המשפטים נייר עמדה ביחס לתזכיר מס' 11 לחוק תובענות ייצוגיות. עמדת הקליניקה התייחסה לאחת ממטרותיו העיקריות של התזכיר –  ייעול הליך הגשת ההתנגדויות להסדרי פשרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה. תזכיר החוק מציע לתקן את סעיף 18(ד) לחוק ולשנות את המועד ממנו ייספר מניין הימים להגשת התנגדות מטעם היועץ המשפטי לממשלה - 45 ימים מיום פרסום המודעה על הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה, או מיום המצאת ההודעה אל היועץ המשפטי לממשלה, לפי המאוחר. כמו כן, תזכיר החוק מציע כי התנגדות להסדר פשרה תוגש על ידי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהסמיכו לכך.

לעמדת הקליניקה, קיימת חשיבות רבה בייעול הליך ההתנגדויות על ידי היועץ המשפטי לממשלה, שהוא הגורם העיקרי המגיש התנגדויות להסדרי פשרה. כמפורט בנייר העמדה, מנגנון ההתנגדות הוא אחד מהמנגנונים העיקריים המחליפים את קיומו של ההליך האדברסרי ולאופן בו מיושם, קיימת השפעה מכרעת על הדרך בה מתעצבים ומאושרים הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות. בתוך כך, ישנה חשיבות בהגשת התנגדויות מהותיות להסדרי פשרה שיכללו התייחסות מפורטת לפרטי ההסדר ולסיכויי התביעה. נוכח מעמדו של היועמ"ש והיותו שחקן חוזר בהליך ישנה חשיבות רבה בייעול הליך ההתנגדויות על ידו ובהשקעת תשומות להגשת התנגדויות מפורטות מטעמו.

יחד עם זאת, יש לוודא כי האצלת סמכויות היועץ אינה גורמת להיעדר מדיניות אחידה בין המחוזות השונים המתנגדים להסדרי פשרה. היעדר מדיניות כאמור, עלולה ליצור חוסר שוויון בין עמדות המוגשות במחוזות שונים ואף לעודד תופעת "פורום שופינג" במחוזות שאמצו התייחסות 'מקלה' יותר להסדרי פשרה. נוכח כך, לצד האצלת הסמכות, יש לוודא כי קיים גורם המרכז את כלל ההתנגדויות ומתווה את מדיניות היועץ בנוגע להתנגדויות להסדרי פשרה.

להרחבה ניתן לקרוא את נייר העמדה המלא.

 

עמדת ידיד מהעליון בע"א 377/15 כהן נ' ויטה פרי הגליל :

הקליניקה הגישה בתיק זה עמדה עקרונית בשם המועצה הישראלית לצרכנות אשר צורפה כמשיבה לערעור המתנהל בבית המשפט העליון. בעיקרי הטיעון שהוגשו לבית המשפט העליון, עמדה הקליניקה על השאלות העקרוניות שמתעוררות בהליך – האם יש לפסוק גמול ושכ"ט בהסתלקות, ואם כן – מהם השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהחלטה מסוג זה.

העמדה העקרונית שהוצגה הייתה כי אין מקום לשלול באופן מוחלט פסיקת שכר טרחה וגמול למייצג הקבוצה אשר הסתלקו מהתובענה. הקליניקה עמדה על החשיבות בעריכת הבחנה בין תובענות אשר מניבות תועלת לציבור לבין תובענות שאינן משרתות שום מטרה, וכי ביטול גורף של האפשרות לפסוק שכר טרחה במקרים של הסתלקות – יצנן את התמריץ בהגשת תובענות ייצוגיות ראויות. עוד הקליניקה עמדה על כך שאין לקבל את עמדת בית המשפט המחוזי כי ערכה היחיד של התובענה הייצוגית היא מקום בו נתבע והתקבל סעד מסוג פיצוי לקבוצה, וכי עשויה להיות תועלת גם בתביעות שתועלתן העיקרית היא באכיפה פרטית של הוראות רגולטוריות שאינן נאכפות. לקריאת עיקרי הטיעון.

בתאריך ה-5.8.18 ניתן פסק דין עקרוני על ידי בית המשפט העליון בעניין, במסגרתו אימץ בית המשפט במידה רבה את השיקולים שהופיעו בעמדת הקליניקה ושצריכים להנחות את בית המשפט בהחלטתו. בית המשפט עמד על כך שהפרקטיקה שנוצרה – בתי המשפט המאשרים הסדרי הסתלקות מתוגמלת כדבר שבשגרה – הביאה לעלייה ניכרת במספר הליכי הסרק, ואף הביאה לתיקון סעיף 16 במסגרת תיקון מספר 10 לחוק, הקובע כי בהחלטה על מתן שכר טרחה וגמול בהסתלקות, על ביהמ"ש לבחון אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה ומה התועלת שהביאה התביעה לחברי הקבוצה.

בית המשפט העליון קבע כי בפסיקת שכר טרחה בהסתלקות על ביהמ"ש להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית ואין די בתועלת כללית ועמומה וכי אחת השאלות שיש לשאול היא אם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה. עוד עמד בית המשפט על בעיית הנציג הנובעת מכך שרוב הסדרי ההסתלקות המתוגמלת מוגשים בהסכמת הצדדים, ללא מנגנוני הבקרה שקיימים ביחס להסדרי פשרה כדוגמת קבלת עמדת היועמ"ש, התנגדויות ומינוי בודק.

ביהמ"ש קובע כי הסתלקות מתוגמלת היא אפשרית ואולם היא החריג לכלל, ומשכך יש להיעתר לבקשות רק במקרים מתאימים.

לקריאת פסק הדין.

 

עמדת ידיד מהעליון בבר"ם 9100/15 עיריית פתח תקווה נ' מדרכי :

הליך זה התנהל בבית המשפט העליון ועניינו בשאלת פרשנות פריט 11 לתוספת השנייה לחוק. בקשת רשות הערעור הוגשה על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים במחוז מרכז לאשר תובענה ייצוגית כנגד עיריית פתח תקווה וזאת בגין אי השבת יתרות זכות הרשומות בספרי הערייה, לתושבי העיר. לקריאת החלטת אישור ניהול התובענה כייצוגית.

ביום 16.1.17 הגישה הקליניקה – בשם המועצה הישראלית לצרכנות – בקשת הצטרפות להליך ולה צירפה עמדה עקרונית בנוגע לשאלה שעומדת לדיון בהליך זה. טענת העירייה הינה כי התובענה אינה עומדת כלל בתנאי פריט 11 לתוספת השנייה לחוק, והתייצבות הקליניקה נועדה על מנת למנוע פרשנות מצמצמת לפריט 11 ועל מנת לאפשר תובענות ייצוגיות דומות. ביום 23.1.17 התקבלה בקשת ההצטרפות ובהתאם התייצבה הקליניקה בשם המועצה לדיון שנערך בפני הרכב השופטים: א' חיות, י' עמית ומ' מזוז ביום 9.2.17. ביום 31.7.17 הוגשה עמדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה, והמועצה הגישה בקשתה להגיב לעמדה.

ביום 28.6.18 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון אשר קיבל את הערעור בחלקו, ואימץ כמעט את כל טענות המועצה. לקריאת פסק הדין.

בית המשפט העליון דחה את טענת העירייה והיועץ המשפטי לממשלה כי אין מדובר בתביעת השבה אלא תביעה למתן צו עשה ולכן אין היא נכנסת בגדרו של פרט 11. בית המשפט קבע כי על פי מבחן הסעד יש לסווג את התביעה כתביעת השבה כספית.

עוד קבע בית המשפט העליון כי לשונו של פרט 11 ותכליתו תומכים בפרשנות לפיה ניתן לנהל תובענה ייצוגית להשבת סכומים, גם אם אלו נגבו כדין ובמועד מאוחר יותר התברר כי יש חובה להשיבם.

בית המשפט העליון חזר על ההלכה לפיה אין לדחות בקשה לאישור תובענה ייצוגית אך בשל שונות בין חברי הקבוצה, אלא אם ברור שלא ניתן להתגבר על הקושי באמצעות סעיף 20 לחוק.

עוד קיבל בית המשפט העליון את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה עילת התביעה מתחדשת מקום שבו הרשות המשיכה לדרוש תשלומים חדשים מן הנישום, מבלי שנקטה פעולות סבירות על מנת להשיב לו את היתרה שלזכותו. בית המשפט העליון קבע כי גם אם לא חלה על העיריה חובת קיזוז בהתאם להוראות החוק, על הרשות לפעול בהתאם לכללי המשפט המנהלי, וככל שחרגה מעקרונות אלה, הימנעותה מלממש את אפשרות הקיזוז הנתונה לה, עשויה להביא להתחדשות עילת התביעה של נישומים להשבת יתרת זכות.

כן קבע בית המשפט כי לא ניתן לנהל את התביעה ביחס לנישומים שיתרת הזכות בעניינם נוצרה יותר משנתיים לפני שהוגשה בקשת האישור, ולא נגבו מהם תשלומים נוספים בתקופה זו, וכן מנישומים שעילת תביעתם נוצרה לאחר הגשת בקשת האישור.

 

נייר עמדה ביחס לתזכיר תקנות האגרות בתובענות ייצוגיות:

בחודש ספטמבר 2017, הקליניקה העבירה למשרד המשפטים נייר עמדה ביחס לתזכיר תקנות האגרות לתובענות ייצוגיות. הקליניקה מברכת על הכוונה ליישם את הוראות חוק תובענות ייצוגיות, ולקבוע חובת תשלום אגרה בהגשת תובענות ייצוגיות, ואולם לעמדת הקליניקה, יש לערוך מספר תיקונים בתזכיר המוצע כדי שיהלמו את התכליות בהטלת אגרות בהליכים מסוג זה.

כמפורט בנייר העמדה: יש להפחית את שיעור האגרה עבור הגשת תובענה ייצוגיות בבית המשפט השלום, כך שסכום האגרה יעמוד על 5,000 ש"ח (ולא על 12,000 ש"ח); יש לקבוע חובת תשלום אגרה בשיעור 2.5% משווי הסעד שנפסק לקבוצה שתוטל על הנתבע בסיום ההליך; בנושאים בהם קיימת חשיבות ציבורית מיוחדת- איכות הסביבה, אפליה, יחסי עבודה וזכויות אנשים עם מוגבלות, יש לפטור מחובת תשלום האגרה; יש לבטל את התנאי המתנת את הפטור מתשלום לארגון שהגשת תובענות ייצוגיות אינה פעילותו העיקרית. כמו כן, הואיל והתובע והעורך דין בתובענה ייצוגית הם מעין 'שותפים', ראוי לאפשר את מימון האגרה בתובענות ייצוגיות על ידי עורך הדין.

להרחבה ניתן לקרוא את נייר העמדה המלא.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive