הקליניקה לפרטיות
הקליניקה לפרטיות מפרסמת סקירה והמלצות בנושא היבטי פרטיות בהתקנת מצלמות מעקב במרחבי מגורים ומציעה נוהל להתקנת מצלמות מעקב בבתים משותפים. מצלמות כאלו מותקנות לצרכים שונים, בראשם אבטחה, אך גם מניעת ונדליזם ושמירה על הרכוש. מצלמות שמתעדות אנשים שמתנהלים במרחב פוגעות בפרטיות, אך פגיעה זו אינה סוף פסוק: יש מקרים בהם הצילום מותר, בתנאים וכללים מסוימים. במסמך, מוסבר מהי הפגיעה בפרטיות ומהם הכללים והעקרונות להתקנת מצלמות בסביבת מגורים. המסמך נותן מענה לשאלות הרבות העולות ביחס לתופעה זו, תוך מתן ידע וכלים שיאפשרו לצמצם את הפגיעה בפרטיות ולשמור על יחסי שכנות טובים במקרה של מחלוקת. המסמך מיועד הן לציבור הרחב, ולשם כך הוא כולל המלצות מפורטות ונוהל מוצע להתקנת מצלמות, והן לקהילייה המשפטית, אליה מכוונת ההמלצה לתת משקל רב יותר לשיקולי הגנה על פרטיות בעת טיפול והכרעה בסוגיות המתעוררות כאן, ולא להסתפק בהסתמכות על הוראות דיני המקרקעין, כפי שמצאנו שקורה לרוב.
בייצוג הקליניקה לפרטיות, יחד עם עורכות הדין דנה פוגץ' וענבר קידר-ברוך, מטה המשפחות באמצעות פרויקט לילך בעמדה לבג"ץ: מתן גישה מישראל לאתר המתעד את מעשי הטבח של חמאס לצרכי הסברה בחו"ל יפגע פגיעה אנושה, נוספת, בפרטיות הקורבנות שמתועדים באתר ויגביר את קורבנותם המשנית
עמותת "הצלחה – לקידום חברה הוגנת" הגישה בחודש מרץ האחרון עתירה לבג"ץ כנגד ההחלטה שלא לאפשר גישה מישראל לאתר האינטרנט שהקימו מערך ההסברה ודובר צה"ל ובו תיעודים של מעשי הטבח שביצעו מחבלי חמאס בשבעה באוקטובר. ההחלטה נומקה בטיעונים של הגנה על כבודם ופרטיותם של הקורבנות שתיעודיהם מופיעים באתר, וכן הגנה על הציבור בישראל כולו. העותרת טענה כי יש לאפשר את הגישה לאתר מטעמי שקיפות, גישה של הציבור למידע וזכות הציבור לדעת.
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, ביקש להגיש במסגרת ההליך עמדה כ"ידיד בית משפט" (Amicus Curiae) בנוגע לסוגיות המתעוררת בעתירה שהן בתחום עיסוקו וטיפולו וכן במומחיות מייצגותיו. נטען, כי האתר הנדון, גם בתצורתו הנוכחית, פוגע פגיעה קשה בפרטיות הקורבנות ובכבוד האדם שלהם, ובזכויות נפגעי עבירה. חוות הדעת מרחיבה באשר לזכות לפרטיות והפגיעה בה במקרה של האתר המדובר, תוך התייחסות למקומם הייחודי של נפגעי השבעה באוקטובר ובני משפחותיהם כנפגעי עבירות חמורות. נטען, כי במקרה של מתן גישה לאתר מישראל, לישראלים, יגבר מאוד הסיכוי לזיהוי המצולמים באתר, ובכך הפגיעה בפרטיות תגבר לאין שיעור. לבסוף, חוות הדעת מתייחסת לאיזונים הנדרשים בין עקרונות של שקיפות וגישה למידע לזכות לפרטיות, ומסיקה כי במקרה זה הזכות לפרטיות גוברת באופן מובהק.
מצ"ב חוות הדעת. נזהיר כי היא כוללת תיאורים קשים, וכי בעמוד 6 למסמך מתוארים חלק מתכני האתר.
התייחסות מטעם הקליניקה לפרטיות לתזכיר חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16), התשפ"ד-2024
הצוות הבין-משרדי לבחינת ההסדרים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 בחן היבטים שונים של חוק תובענות ייצוגיות ויישומו בשטח וגיבש שורה של המלצות לתיקוני חקיקה אותם פירט בדוח שפרסם להערות הציבור באפריל 2023. הצוות המליץ לאפשר הגשת תובענות ייצוגיות בעילה של פגיעה בפרטיות, אך בזהירות ובמגבלות. ביוני 2023 הגיבה הקליניקה לפרטיות לדוח יחד עם הקליניקה לתובענות ייצוגיות באוניברסיטת תל אביב. בתגובה, הובאה עמדת הקליניקה לפרטיות לפיה הוספת העילה לתוספת יכולה לסייע במישור האכיפה של הזכות לפרטיות, להרתיע גופים חזקים מלפגוע בפרטיותם של יחידים וכן לחזק את הזכות לפרטיות עצמה, שתוכל להמשיך ולהתפתח דרך מוסד התובענות הייצוגיות. לדעת הקליניקה, הוספת העילה חשובה חרף אתגרים כמו תביעות קלות ערך והגדלת העומס על בתי המשפט, עמם ניתן להתמודד באמצעות כלים שונים.
בעקבות מסקנות הצוות הבין-משרדי והערות הציבור, פורסם ביום 21.4.2024 תזכיר חוק לתיקון חוק תובענות ייצוגיות. התזכיר מאמץ את המלצות הצוות הבין-משרדי ביחס לתובענות ייצוגיות בעילת פגיעה בפרטיות ומוצע בו להוסיף לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות עילות מסוימות שעניינן פגיעה בפרטיות ואירועי אבטחת מידע חמורים.
ביום 2.6.2024 הגיבה הקליניקה לפרטיות לתזכיר החוק המוצע. לצד המגמה החיובית העולה מהתזכיר, נטען כי חלק מההסדרים המוצעים אינם מספקים או שעולים מהם קשיים פרשניים, בעיקר ביחס להפרת הוראה מהוראות תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017. ישנם סעיפים בחוק הגנת הפרטיות שמהווים הפרות חמורות שלא מצאו דרכם לתזכיר, ומספר סעיפים שלעמדת הקליניקה, הגשת תובענה ייצוגית בגין הפרתם תמלא את תכליות החוק ולכן יש להוסיפם לתוספת המוצעת.
ממונה על הגנת הפרטיות - הקליניקה לפרטיות - נייר עמדה 2024
הקליניקה לפרטיות מפרסמת נייר עמדה שכותרתו "חובת מינוי ממונה על הגנת פרטיות בארגונים (DPO) ואיפיון התפקיד: סקירה והמלצות". נייר העמדה סוקר את התפתחות תפקיד ה-DPO, בדגש על עיגונו ב-GDPR; מרכז תובנות ממחקרים שנערכו בנוגע להטמעת התפקיד בארגונים באירופה ומפרט שיקולים והמלצות בנוגע לעיגון חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בדין הישראלי.
נייר העמדה מופץ במקביל לדיונים בתיקון חוק הגנת הפרטיות שמתקיימים בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, כחלק מהשיח על התיקונים והעדכונים הנדרשים בחוק.
בדיקת 265000 עובדי הוראה בידי השב"כ
פניית הקליניקה לפרטיות ליועצת המשפטית לממשלה, למשרד החינוך ולשירות הביטחון הכללי, בעקבות העברת רשימה של 265,000 עובדי.ות ההוראה בישראל לבדיקת השב"כ. בפנייה נטען כי על פניו, העברת הרשימה נעשתה ללא סמכות מתאימה בחוק.
"אלימות מעקבית": דוח הקליניקה לפרטיות בנושא התנהגות מפֵרת-פרטיות כדפוס אלים במערכת יחסים זוגית
דוח מקיף שחיברו הסטודנטיות (תשפ"ג) נועה דקל ואור קליין, בהנחיית מנחי הקליניקה לפרטיות עו"ד נועה דיאמונד ופרופ' מיכאל בירנהק, מציע לראות התנהגויות מפֵרות-פרטיות בין בני זוג כהתנהגויות אלימות, כחלק מתופעה רחבה יותר של אלימות בין בני זוג. הדוח מתמקד בתופעה אותה כינו המחברות "אלימות מעקבית", והוא ממסגר את התופעה וממקם אותה ביחס למופעים אחרים של אלימות בין בני זוג והתנהגויות אחרות של הטרדה ומעקב, ובעיקרן תופעת ה"סטוקינג" (stalking, הטרדה מאיימת). הדוח מצביע על פערים בשיוּם, האשמה ותביעה (Naming, Blaming, Claiming) באשר לתופעת האלימות המעקבית וסוקר את הכלים המשפטיים שעשויים לתת סעד לקורבנות התופעה וכן את האופן בו הפסיקה מיישמת את השימוש בכלים אלה, תוך בחינת היתרונות והחסרונות של השימוש בכל אחד מהכלים. זאת, כדי לסייע לקורבנות המעוניינות במיצוי זכויותיהן המשפטיות בשלב התביעה.
הדוח מיועד, בראש ובראשונה, למשפטניות, ובפרט, לעורכות דין שמייצגות נשים בהליכים הקשורים באלימות במשפחה. המסמך פונה גם לעובדות סוציאליות ונשות טיפול שעומדות ב"קו הראשון" באיתור וסיוע לנפגעות אלימות במשפחה כדי לדייק את הטיפול בהן. כמו כן, יש לקוות שהסקירה המובאת במסמך תוכל לתת פתח למחקרי המשך נוספים שישפכו עליה אור ויסייעו לקורבנות ולגורמי המשפט והרווחה בהתמודדות איתה.
הקליניקה לפרטיות מפרסמת זכותון לציבור הבוחרים והבוחרות לרשויות המקומיות. הזכותון, שמתפרסם בעברית ובערבית, מסביר מהן הזכויות לגבי איסוף, ניהול ושימוש במידע אישי של תושבים ותושבות, שליחת מסרוני תעמולה וצילום ביום הבחירות. כמו כן מפרט הזכותון לגבי דרכי התמודדות עם הפרות פרטיות, בהתאם לסוג ומועד ההפרה.
הזכותון נערך על ידי מר יובל אלי-עז ומר שי מרקוביץ, סטודנטים בקליניקה לפרטיות בשנה"ל תשפ"ג, בהנחיית עו"ד נועה דיאמונד ופרופ' מיכאל בירנהק, מנחי הקליניקה.
הקליניקה לפרטיות מפרסמת סקירה בנושא היבטי פרטיות בבחירות לרשויות המקומיות. הסקירה מתייחסת לשימוש במידע שנכלל בפנקס הבוחרים; שימוש במאגרי מידע רגילים של הרשות והאיסור להשתמש בהם לשם הבחירות; שימוש במסרונים, הודעות אלקטרוניות ויישומונים לניהול בחירות; צילום בשטח הקלפי ודרכי אכיפה שונות העומדות בפני מי שסבורים שפרטיותם נפגעה.
הקליניקה לפרטיות באוניברסיטת תל אביב בדרישה לבדוק הפרות לכאורה של חוק תעמולת בחירות וחוק הגנת הפרטיות, בשל שימוש לכאורה במאגר עירוני לצרכי הודעות תעמולה.
ביום 3.7.2023 קיבלו עשרות הורים בעיר רחובות הודעת טקסט למספר הטלפון שלהם, שמוענה לילד/ם בגיל בית ספר יסודי. ההודעה נשלחה מראש העיר המכהן, מר רחמים מלול, אשר הודה על 15 שנים משותפות של פעילות תנועת הליכוד בעיר וביקש תמיכה בהתמודדותו על ראשות העיר בבחירות המקומיות הקרובות.
לאור העובדה שנמעני ההודעות היו ילדים שלא נרשמו לרשימת דיוור של תנועת הליכוד, וההודעות הגיעו למספרי הטלפון של ההורים, התעורר חשד בקרב ההורים שההודעות נשלחו תוך שימוש במאגר עירוני שעניינו מתן שירות לילדים.
בעקבות פניות שהגיעו בנושא לקליניקה לפרטיות, פנתה עו"ד נועה דיאמונד ביום 6.7.2023 לגורמים הרלוונטיים במשרד הפנים וברשות להגנת הפרטיות, בדרישה לבדוק הפרות לכאורה של חוק הגנת הפרטיות, חוק תעמולת בחירות וכללי משמעת של עובדי ציבור.
לקריאת הפנייה לחצו כאן:
פנייה בנוגע להודעת תעמולה - שימוש במאגר עירוני ברחובות
בהמשך לדרישה שהועלתה ע"י מפכ"ל המשטרה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להכניס מצלמות גוף לקלפיות בבחירות לרשויות המקומיות, נשלחה התייחסות של הקליניקה בה נטען כי במידה ותונהג פרקטיקה כזו, יש להתבסס על העקרונות שהותוו בנושא בבחירות הארציות בהחלטות שונות של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית (ובעיקרן ה"ש 7/22). הפנייה נשלחה לגורמים בוועדה, במשטרה וברשות להגנת הפרטיות. במענה מיום 18.6.2023 הובהר על ידי הייעוץ המשפטי למשטרה, כי הבקשה היא לצייד מפקחי טוהר בחירות במצלמות ייעודיות לשם תיעוד של מקרים חריגים בהם יעלה חשש לפגיעה בטוהר הבחירות, והכל בהתאם לעקרונות ולתבחינים שנקבעו על ידי יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ויושמו בבחירות הארציות.
לקריאה של פניית הקליניקה:
פניית הקליניקה - הכנסת מצלמות גוף לקלפיות בבחירות לרשויות המקומיות
לקריאה של תגובת משטרת ישראל:
תגובת משטרת ישראל - הכנסת מצלמות גוף לקלפיות בבחירות לרשויות המקומיות
הקליניקה לפרטיות פנתה לוועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין והתייחסה להחלטת הוועדה בדבר עיון יורשים בתיקי מנוח שהתנהלו בבית משפט לענייני משפחה. הקליניקה הצביעה על העובדה שההחלטה לא כללה דיון בזכות לפרטיות של מתים, סוגיה רגישה ומורכבת שמצריכה חשיבה והתייחסות. הקליניקה הציעה מספר אפשרויות להתמודדות עם הסוגיה והזמינה קיום דיון ושיתוף פעולה בנושא.
הפנייה נכתבה יחד עם הסטודנטים נויה מטלון ונדב זק.
פנייה לוועדת האתיקה - עיון בתיקי מנוח 22.5.2023
הקליניקות במאבק באלימות כלפי נשים
סיוע בהנדסת פרטיות לארגונים - Privacy by Design
הקליניקה לפרטיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א מציעה לארגונים ציבוריים וחברתיים ליווי בתהליך שדרוג רמת הפרטיות בארגון. הקו המנחה הוא הרעיון של "הנדסת פרטיות" – privacy by design. הרעיון פשוט: סוף מעשה במחשבה תחילה, כלומר, הטמעה של הפרטיות בתהליכים הארגוניים, בסביבה הפיסית והטכנולוגית, לפי העניין. הרעיון הוא "גם וגם": לפעול למימוש המטרות של הארגון ולאפשר לו למלא את תפקידו נאמנה, תוך שמירה על הפרטיות. אנחנו מאמינים.ות שאפשר גם אפשר לשלב את הדברים.
ביום 26.10.2022 פנתה הקליניקה לפרטיות לרשות להגנת הפרטיות בשם מומחים ומומחיות מהתחום, בטענה להפרה לכאורה של סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות במסגרת הפעלת מתנדבים לבירור עמדות של מצביעים באמצעות פניות טלפוניות, כאשר את פרטי המצביעים מקבלים המתנדבים מ"בוט" שמפעילה המפלגה. בפנייה, התריעה הקליניקה שההנחיות שמקבל המתנדב לניהול השיחה הטלפונית אינן כוללות כל התייחסות ליידוע מקבל השיחה בדבר איסוף מידע רגיש ואגירתו, וכן אינן כוללות הנחיה לקבל את הסכמת מקבל השיחה לאיסוף המידע. הקליניקה ביקשה לערוך בדיקה דחופה בנושא ולעצור את הפרקטיקה של הפעלת מתנדבים ואיסוף מידע באמצעות הבוט, מחשש להפרת החוק להגנת הפרטיות.
מידע נוסף
