פרופ' רות בן ישראל ז"ל

הייתה פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב, דקאנית הפקולטה למשפטים בשנים 1990–1991, וכלת פרס ישראל לחקר המשפט לשנת תשס"א. רות בן-ישראל נולדה בשנת 1931 בפורט סעיד שבמצרים, אחות ליובל נאמן. סבתה וסבהּ, שרה ואבא נאמן, היו ממייסדי תל אביב, והיא נינה למייסדי נווה צדק ודור שישי לישראל ב"ק. הגיעה עם הוריה לארץ ישראל בשנת 1935. לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון גימנסיה הרצליה בתל אביב, שירתה בצה"ל בשנים 1950–1952, במהלכן סיימה קורס קצינות, שימשה בתפקיד פיקודי בבסיס ההדרכה של הח"ן וכיהנה כמפקדת ח"ן בחיל הים בדרגת סגן. בשנים 1952–1954 למדה בפריז עיצוב ותרבות ולשון צרפת. עם חזרתה לישראל עסקה באמנות שימושית, ובשנים 1957–1960 ניהלה מפעל של "המשקם" לרקמה תימנית ולשטיחים פרסיים, שבו הועסקו עולות חדשות. בשנת 1955 נישאה לעו"ד גדעון בן-ישראל, לימים חבר הכנסת וחבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות. לבני הזוג שתי בנות: מרית וסביון. עם היבחרו של בעלה לכנסת פנתה ללימודי משפטים, כדי להמשיך בפרקטיקה המשפטית שלו. בשנת 1967 קיבלה תואר בוגר במשפטים, בשנת 1971 קיבלה תואר מוסמך במשפטים ובשנת 1975 קיבלה תואר דוקטור למשפטים, כולם מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלה נעשתה בהנחייתו של יצחק זמיר, וכותרתה "ההסכם הקיבוצי בישראל כהסדר נורמטיבי". משנת 1975 נמנתה עם סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ובשנים 1990–1991 כיהנה כדקאן הפקולטה. היא פרשה לגמלאות בשנת 2000 והייתה פרופסור אמריטה באוניברסיטה זו.

במהלך כל עבודתה האקדמית שילבה בה גם פעילות ציבורית לקידום מעמד העובדים ומעמד האישה, בין השאר כיועצת לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת וכיו"ר הוועדה הממשלתית לבחינת תפקודן ושילובן של הנשים בשירות הממשלתי (1993–1996). הוועדה ניסחה המלצות אופרטיביות למיסוד מעמדה ותפקידיה של הממונה על מעמד האישה והמליצה להקים אגף מטה לנושא מעמד האישה בנציבות שירות המדינה. כחלק מיישום המלצות הוועדה, הוקם ב-1995 אגף בנציבות שירות המדינה, שמטרתו לרכז את כל הפעולות הנוגעות לקידום ושילוב נשים בשירות המדינה (כיום - האגף לשוויון מגדרי).

רות בן-ישראל הייתה כלת פרס בר ניב למשפט עבודה (1988) וכלת פרס מינקוף למצוינות משפטית (2000). בשנת 2001 הוענק לה פרס ישראל לחקר המשפט. בנימוקי חבר השופטים נאמר:

המחקרים שהיא פרסמה מצטיינים במבט רחב ומעמיק: הם משלבים ידע רב של שיטות משפט במדינות אחרות, ראייה חדה של הבעיות החברתיות שהמשפט מבקש לפתור והבנה עמוקה של תהליכים ומגמות המערבים משפט, חברה וכלכלה. במיוחד ראוי לציין את ספרה על ההסכם הקיבוצי, את מחקריה על זכות השביתה בישראל ובעולם ואת שלושת הכרכים של ספרה על שוויון הזדמנויות ואיסור הפליה בעבודה. את כל מחקריה מאפיינת תפיסה ערכית, הרואה במשפט מכשיר שנועד ויכול לקדם את האדם ואת החברה, ובמיוחד לסייע בידי קבוצות חלשות ומקופחות להגיע לחיים של רווחה וכבוד. 

---

 

Prof. (Emeritus) Ruth Ben-Israel has been teaching courses on labour law, civil procedure, social security, and occupational equality at TAU since 1975. Prof. Ben-Israel is a former Dean of the Faculty (1990-1991) and Associate Dean (1985-90). Her extensive publications number nine books, two monographs in encyclopedias, and many articles. She is a member of many International Organizations, including the ISLLSS, the IIRA, the IFA, the US National Academy of Arbitrators and is a member of the IAB of the IEL. Prof. Ben-Israel was awarded the Barnive Prize in Labour Law (1988), the Minkoff Prize for Excellence in Law (2000), the Israel Prize in Law (2001) and the Israeli Bar Prize for Women in Law (2001). Prof. Ben-Israel performed many public and legal functions such as: Editor of the Isr.YB.LL (1988-2000); Special Legal Adviser on labour legislation to the Labour and Welfare Committee of the Knesset (1985-1992); Representative of the Public on the National Labour Court (1988-1992); Special Legal Adviser of the Minister of Labour and Welfare (1993-1995); and has chaired numerous public and governmental committees on womens status and labour laws throughout the years. She was a visiting professor at New York University School of Law and the ILO-International Institute for Labour Studies, Geneva, Switzerland. Prof, Ben-Israel obtained her LL.B. and LL.M., magna cum laude, and Ph.D from the Hebrew University in Jerusalem.

Research Interests:

Labour Law, Social Security, Occupational Equality, Ageing, Leisure Culture