לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל
עורכים:
פרופ' אייל גרוס, ד"ר יופי תירוש
עורכי משנה:
רביע אגבריה, מיכל דניאלי, דנה צוק
חברי מערכת:
קטרין אבו ראס, סמדר איטה, חלי בטן, חגי בנזימן, עמית בקר, דפני בר נתן, רותם ברמניק, דנה זמיר, עינת גולדשטיין, דביר יוגב, איילת כרמלי, נתנאל לביא, שחר סומך, זוהר קורץ, נדב קפצן, לירן שבתאי, יואב שחף
מתוך המבוא לספר:
"בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה של תחום Food law and policy. בקצרה אנו מכנים תחום זה "משפט ואוכל". בהקשר האמריקני צמח התחום משני תחומים ותיקים יותר: דיני חקלאות, העוסקים באסדרת הייצור, השיווק והמכירה של מוצרים חקלאיים, ודיני מזון ותרופות, העוסקים בעיקר באכיפת החקיקה הפדרלית האמריקנית שמסדירה רגולציה של מזון ותרופות, ובפעילות של מִנהל התרופות והמזון הפדרלי (FDA). אם כן, בארצות־הברית מדברים כיום על תחום המשפט ומדיניות האוכל כתחום חדש שצמח בעשור האחרון מתוך תחומים מבוססים. לעומת זאת, בישראל התחום צומח על קרקע בתולה. על אף חקיקה רבה המסדירה את משק החקלאות, ועל אף חקיקה המסדירה את הרגולציה של מזון, לא התפתח בהקשר הישראלי מחקר אקדמי שבחן את ההיבטים המשפטיים של הנושא בהקשר של משפט ואוכל, והמשפט אכן נשאר סמוי מן העין. העיסוק בממשק שבין משפט לבין אוכל הוא מתבקש, משום שאוכל הוא רכיב מרכזי בחוויה האנושית. מדובר בעיסוק מורכב בשל ריבוי הממדים, המשמעויות והתפקידים של מזון בחיינו, ובשל ריבוי המשתנים הכרוכים בייצורו, בשיווקו ובהכנתו טרם הגעתו לצלחתנו. האוכל חיוני להישרדות אך הוא גם נשא של תרבות, זהות וזיכרון, וגם מכונן של קהילה, משפחה, מעמד, לאום, עדה ומגדר. משמעות דואלית זו של האוכל — פונקציונלי ומטריאלי מחד גיסא, ופעולה סימבולית לשם הנאה וכינון משמעות מאידך גיסא — מאתגרת כל הסדרה משפטית של מזון".
לכתבה ב"הארץ" מטעם רונית ורד, המאזכרת את אחד המאמרים בספר.
