קולות קוראים

קול קורא למאמרים לגיליון המוקדש לנושא "פילנתרופיה" בכתב העת "משפט חברה ותרבות".

כותבים/ות המעוניינים/ות לפרסם מאמר מקורי וחדש בכרך יא של כתב העת "משפט חברה ותרבות" מוזמנים להגיש תקציר של עד 700 מילים עד לתאריך 15.9.25 בדוא"ל gfeit@tauex.tau.ac.il.

מגישי ההצעות שייבחרו יתבקשו להגיש את המאמר המלא לצורך שיפוט אקדמי עד ליום 1.9.26.

ראו פרטים נוספים כאן 

קול קורא להגשת מאמרים לכרך יא של כתב העת משפט, חברה ותרבות

פילנתרופיה

בעריכת פרופ' דפנה הקר, פרופ' איימי סינגר ועו"ד גליה פיט

מערכת כתב העת משפט, חברה ותרבות, מודיעה על כוונתה להוציא לאור גיליון מיוחד המוקדש לנושא פילנתרופיה ומזמינה חוקרים.ות, מחברים.ות ויוצרים.ות להציע מאמרים ותכנים מגוונים לפרסום בכרך.

על הכרך

פילנתרופיה, במובן של נתינה או תרומה כספית לפעילות חברתית ואזרחית היא תופעה נפוצה מאוד בישראל.  אנשים פרטיים, חברות עסקיות וגופים פילנתרופיים תורמים למגוון רחב של מטרות, בפרט לארגונים המציעים שירותים חברתיים בתחומים כגון חינוך, בריאות ורווחה או ארגונים שמקדמים אג'נדה חברתית מסויימת. סקרים מראים כי כ – 50% מן הציבור בישראל נוהג לתרום מכספו למטרות חברתיות וסך התרומה הכספית השנתית שארגונים חברתיים גייסו בשנת 2022 – מהארץ ומחו"ל - עמד על כ – 23 מיליארד ₪. ארגונים שונים פועלים לבסס תשתית לתרומה ונתינה לטובת ארגוני החברה האזרחית בין אם זו נתינה אסטרטגית ארוכת טווח או תרומה מזדמנת; כך פועלים בישראל רשתות תורמים ותורמות, מעגלי נתינה, פלטפורמות מימון המונים ועוד.

לפילנתרופיה בישראל שורשים תרבותיים והיסטוריים הנטועים בשלוש הדתות המונותאיסטיות, ותרומה כשלעצמה היא יסוד מושרש ביהדות, בנצרות ובאסלאם הבא לידי ביטוי למשל בצדקה, בגמילות חסדים, בנדבה, בסאדאקה ובזכאת. הפילנתרופיה הייתה ועודנה בעלת השפעה על הציונות ועל עצם הקמת מדינת ישראל בין בתמיכה בישוב היהודי ובין בתמיכה בהקמת מוסדות המדינה בשנות עצמאותה; היא מחברת בין העם היהודי בישראל לבין העם היהודי בקהילות בתפוצות; וגם בעת הנוכחית, הרב-משברית, פילנתרופיה וארגוני חברה אזרחית שהיא תומכת בהם הוכיחו את עצמם כמשאב חיוני – בעת התפרצות מגפת הקורונה, בעת המאבק האזרחי על דמותה של המדינה כיהודית ודמוקרטית, לנוכח אירועי הזוועות ב-7.10 ולאורך משבר המלחמה שפוקד את ישראל והאזור.

תרומות כספיות לארגונים חברתיים מסוימים בישראל זכו אמנם בשנים האחרונות לסיקור עיתונאי המעורר מחשבה ומחלוקת אודות ההשפעה האידיאולוגית והפוליטית של פילנתרופיה, אך לעומת זאת הפילנתרופיה, כתופעה חברתית וכלכלית אינה נחקרת דיה ולא זוכה להכרה והוקרה בקרב הציבור הרחב.

אנו מזמינות על כן חוקרים וחוקרות מכלל הדיסציפלינות להגיש הצעות למאמרים המאירים את תפקידיה של הפילנתרופיה - כנתינה ותרומה כספית על כלל צורותיהן; ואת דרכי פעולתה והשפעותיה במגוון תחומים בישראל, תוך התייחסות למישור הנורמטיבי במובנו הרחב. מאמרים יכולים להתייחס למשל למוטיבציות לתרומה ולמניעים לה, למערכות יחסים בין תורמים ומוטבים, לשיתופי פעולה בין גורמים פילנתרופיים, למדיניות ורגולציה המעצבת את המרחב הפילנתרופי בישראל, להיבטים אתיים בפילנתרופיה, להתפתחות תשתיות לפילנתרופיה בישראל כגון פלטפורמות גיוס דיגיטליות, לשחקנים פילנתרופיים שונים, למודלים שונים של פעולה פילנתרופית ולמודלים חדשים של פילנתרופיה, להיבטים כלכליים כגון יעילות ואפקטיביות, לפרספקטיבה היסטורית, פילוסופית, סוציולוגית, השוואתית או אחרת על התפתחות הפילנתרופיה בישראל בכלל או בקרב קבוצות או מגזרים מסויימים בקרבה.

אף שעיקר הגיליון יוקדש לכתיבה אקדמית אנו מזמינות גם אנשי ונשות מקצוע - בעלי ובעלות ניסיון מעשי בפילנתרופיה בישראל כגון תורמים.ות, אנשי ונשות מקצוע בקרנות פילנתרופיות ובחברות תורמות, גייסי.ות כספים וכיו"ב לתרום לגליון המיוחד רשימות עיוניות, מסות וחיבורים קצרים המתייחסים לשאלות היסוד בדבר תפקידיה ותפקודה של פילנתרופיה על בסיס מקרי בוחן קונקרטיים. כמו כן אנו מזמינות גם יוצרים ויוצרות להציע זרקור על השאלות האמורות באמצעות סוגות אחרות כגון פרוזה, סיפורת, שירה ואומנות ויזואלית.

הנחיות למחברים.ות ויוצרים.ות

חוקרים וחוקרות, יוצרים ויוצרות המבקשים לתרום לגליון המיוחד מתבקשים להגיש עד ליום 15.9.2025 תקציר של עד 700 מילים לעורכת גליה פיטgfeit@tauex.tau.ac.il . על המאמרים, החיבורים והיצירות להיות מקוריים ומחדשים ולהתאים לנושא הכרך כמתואר לעיל.

*מבין ההצעות שיוגשו יוזמנו המתאימות.ים ביותר להצטרף לקבוצת למידה ועבודה לתהליך התומך בהגשת מאמר, חיבור או יצירה שלמים לפרסום בגליון המיוחד. הקבוצה תיפגש ארבע פעמים במהלך שנת הלימודים תשפ"ו, באוניברסיטת תל-אביב. השתתפות בקבוצה אינה תנאי להגשת מאמר, ובה בעת אינה מבטיחה פרסום.

הדד-ליין להגשת מאמרים, יצירות וחיבורים שלמים לצורך שיפוט אקדמי הוא 1.9.2026. אורכו של מאמר, חיבור או יצירה אחרת לא יעלה על 10,000 מילים כולל הערות שוליים. את המאמרים יש להגיש בפורמט משפטי, כלומר עם הפניות ואזכורים בהערות שוליים בתחתית כל עמוד תוך התאמה לכללי האזכור האחיד בכתיבה משפטית (כללים מופיעים בפירוט כאן: https://www.tau.ac.il/law/IZKUR3/izkur2021html-2.htm). הגיליון המיוחד עתיד לראות אור בשנת 2028. בכל שאלה ובקשה ניתן לפנות לעורכות: פרופ' דפנה הקר (dafna@tauex.tau.ac.il), פרופ' איימי סינגר (singer.amy@gmail.com), עו"ד גליה פיט (gfeit@tauex.tau.ac.il).

על כתב העת

כתב העת משפט, חברה ותרבות מהווה במה ייחודית למחקרים אקדמיים בין תחומיים, העוסקים בבחינת הקשר שבין המשפט לבין תחומי דעת אחרים. כתב העת מבקש להציג בפני קוראיו מגמות מחקר עכשוויות, והוא מהווה במה לבחינתן של מגמות אלה. כרכי כתב העת יוצאים לאור אחת לשנה, וכל אחד מהם מוקדש לנושא מוגדר. כתב העת נערך ויוצא לאור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. העורך הראשי של כתב העת הוא פרופ' אסף חמדני מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. לכל אחד מכרכי כתב העת מתמנים עורכים שמומחיותם היא בתחום שהכרך עוסק בו, ולידם פועלת מערכת המורכבת מתלמידים  מצטיינים של הפקולטה למשפטים. כל המאמרים עוברים שיפוט אקדמי.

עד כה התפרסמו במסגרת משפט, חברה ותרבות הכרכים הבאים: "טכנולוגיות של צדק: משפט, מדע וחברה" (עורך: שי לביא); "משפטים על אהבה" (עורכות: ארנה בן-נפתלי וחנה נוה); "שקט מדברים: התרבות המשפטית של חופש הביטוי בישראל" (עורך: מיכאל בירנהק); "העצמה במשפט" (עורכים מימי אייזנשטדט וגיא מונדלק); "קהילות מגודרות" (עורך: אמנון להבי); "האם המשפט חשוב?" (עורכות: דפנה הקר ונטע זיו); "רשת משפטית: משפט וטכנולוגיות מידע" (עורכים: ניבה אלקין-קורן ומיכאל בירנהק); "זהות יהודית" (עורכים אשר מעוז ואביעד הכהן); "פרוצדורות" (עורכים: טלי פישר ויששכר רוזן-צבי) "מסדירים רגולציה: משפט ומדיניות" (עורכים: ישי בלנק, דוד לוי-פאור ורועי קרייטנר); "משפט, מיעוט וסכסוך לאומי" (עורכים ראיף זריק ואילן סבן); "לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל" (עורכים אייל גרוס ויופי תירוש); "משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל – כשלים ואתגרים" (עורך אלון הראל); "המשפט והחרדים בישראל" (עורכים יורם מרגליות וחיים זיכרמן); "מן הפרט אל כלל: פרטיות וחברת המעקב (עורך מיכאל בירנהק); "משפט ורגשות" (עורכים אורית רוזין ויורם שחר), ו"משפט ומשטרה" (עורכות נעמי לבנקרון ותמר קריכלי כץ). "סחר בבני אדם" (עורכות הילה שמיר, מעיין נייזנה וחני בן ישראל. "משפט והמפנה החומרי" (עורכות ליאורה בילסקי וענת רוזנברג).
אלגוריתמים, בינה מלאכותית והמשפט (עורכות ניבה אלקין קורן ו מעיין פרל).