אודות

הקניין הרוחני וישראל
לדיני הקניין הרוחני השפעה חשובה על המסחר, הכלכלה, התרבות והקדמה. ככל שהדבר נוגע לישראל, דיני הקניין הרוחני קריטיים לשוקי ההי-טק, הביו-טק ולתעשיית התרופות, המפותחים מאוד בישראל כיצרני קניין רוחני. ביחס לתרבות, כאשר השוק הישראלי הקטן מייבא יותר תוכן זר (טלוויזיה, קולנוע, מוסיקה) מאשר הוא מייצא, גם בשל תפוצת השפה העברית בעולם, לדיני הקניין הרוחני חשיבות מרכזית דווקא בעידוד ובהגנה על היצירה המקומית. בהיבט מסחרי, מוצרים ושירותים רבים מיובאים לישראל ומתחרים עם היצרנים המקומיים וגם כאן, אלה הם דיני הקניין הרוחני הממלאים תפקיד חשוב באסדרה של השווקים, בקביעת המותר והאסור בקשר לתחרות, ובעמידה על האינטרס הציבורי בגישה לידע, מוצרי צריכה ושירותים מתקדמים אחרים.

מערכת הדינים בתחום בישראל נשענת במידה רבה על הדין הבריטי המנדטורי, בצד התאמות שנעשו במשך השנים כדי לעמוד במסגרת הגלובלית של דיני הקניין הרוחני. תיקוני חקיקה אלו הסיטו את הדין משורשיו האנגליים לכיוון האמריקני. דוגמה מובהקת לכך נמצאת בתחום זכות יוצרים, בהגנת השימוש ההוגן שנקלטה בחוק בשנת 2007. בתי המשפט מפרשים את הדינים לאור תכליתם, תוך פיתוח השיח המשפטי והעיוני בקשר למהותם של הדינים האלה.

במכלול הנושאים הדינמיים הללו, אשר משפיעים על החיים של כל אחד מאיתנו, עוסקת תכנית ש. הורוביץ לקניין רוחני.

יעדי תכנית ש. הורוביץ לקניין רוחני
אופיו של הקניין הרוחני וחשיבותו, בתור שדה משפטי מרכזי ודינמי, ובצירוף הדגשים המיוחדים לקניין הרוחני בישראל, הביאו להקמת מכון מחקר, דיון אקדמי ומעקב ציבורי. זהו מכון ראשון מסוגו בישראל, אשר מתמקד אך ורק בתחומי הקניין הרוחני, מעודד מחקר רב-תחומי בהיבטי הקניין הרוחני, בכוונה לשמש במה מרכזית לשיח אקדמי עדכני, בשיתוף עם מרכזים בין-לאומיים דומים, בצד פיתוח הכשרה עדכנית בתחומי הקניין הרוחני. מכון ש. הורוביץ לקניין רוחני לזכר אמנון גולדנברג, שהושק באופן רשמי באביב 2016, שם לו למטרה לעמוד בכל האתגרים החשובים האלה. 

כתבה אודות השקת המכון במגזין הפקולטה לפסח תשע"ו