עמ"ש 71962-02-19 היועץ המשפטי לממשלה נ' גרניט ואח'
עובדות המקרה: בנות זוג עתרו לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לקבלת צו הורות פסיקתי, 8.5 שנים לאחר הולדת אחד מהקטינים וכשנה ו-9 חודשים לאחר הולדת הקטין השני. היועמ"ש הסכים במסגרת ההליך למתן צורות הורות פסיקתי אשר יחול מיום הינתנו, אולם בית המשפט לענייני משפחה נעתר לקביעת ההורות באופן רטרואקטיבי למועד לידתם של הקטינים. עקב כך ערער היועמ"ש לבית המשפט המחוזי ובנוסף הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית משפט קמא עד להכרעה בערעור.
הכרעת הדין: השופט שאול שוחט דחה את בקשת היועמ"ש לעיכוב ביצוע פסק הדין. השופט קבע שכיוון שהיועמ"ש עצמו הסכים כי המבקשת זכאית לקבל צו הורות פיסקתי, וערערו נוגע אך ורק לקביעת בית משפט קמא ביחס לתחולת הצו, הרי שאין סיבה לעכב את ביצוע פסק הדין שכן ההבחנה כלל לא אמורה לבוא לידי ביטוי בתעודות הזהות שיונפקו מכוח הצו. בנוסף, השופט דחה את טענת היועמ"ש לפיה אם יבוטל בערעור פסק דינו של בית משפט קמא לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור עקב הסתמכותם של צדדים שלישיים. זאת מהסיבה שהיועמ"ש לא הציג ולו מקרה קונקרטי אחד במסגרתו התקיימה "תקלה" לאחר שצד שלישי הסתמך על מרשם האוכלוסין בו הוכר צד כהורה לקטין ממועד X במקום ממועד Y, וניזוק עקב כך. אי לכך, השופט פסק שבבחינת מאזן הנוחות לא נראה כי נכון לעכב את ביצוע פסק הדין.
