רמ"ש 21487-02-16 פלוניות נ' היועץ המשפטי לממשלה
עובדות המקרה: המבקשות הן בנות זוג המקיימות חיי זוגיות זה 12 שנים, וחתמו על הסכם ממון בקיץ 2007. הן החליטו להביא לעולם ילד משותף. לשם נכנסה המבקשת 1 להיריון מתרומת זרע אנונימית, ונולד קטין אותו הן מגדלות יחד. על מנת לעגן את הקשר בין הקטין למבקשת 2 (האם הלא הביולוגית) הגישו המבקשות בקשה למתן צו הורות פסיקתי, ללא עריכת תסקיר, מהנימוקים הבאים: הקשר הזוגי והמשפחתי יציב, נערך תסקיר בעניינן בעבר (עת ביקשו לאמץ ילד זר, הליך שהוקפא לנוכח כניסת המבקשת 1 להיריון), והעובדה שהיועמ"ש אינו דורש תסקיר בתיקים דומים אחרים (הנוגעים להליכי פונדקאות של הומואים). היועמ"ש בתגובתו הסכים למתן צו הורות רק בכפוף לתסקיר בעניין המבקשות והקטין, וביהמ"ש לענייני משפחה פסק לפי עמדה זו. בבקשת רשות הערעור על ההחלטה, המבקשות טוענות בין היתר שלפי ה4 והמדיניות המשפטית הקיימת במחוזות ת"א והמרכז, יש לבחון כל מקרה לגופו ולא להורות בהכרח על תסקיר, כאשר לדבריהן, בנסיבות המקרה שלהן, לא עולה כל סיבה טובה לדרישה זו.
הכרעת הדין: הבקשה נדחתה. ביהמ"ש קבע שהזמנת התסקיר נתונה לשיקול דעת ביהמ"ש בהתאם לנתוני התיק, ואין הצדקה להתערבות בהחלטת השופטת (קמא) שהעדיפה להורות על תסקיר לשם קבלת החלטה (אחרי ששמעה את הצדדים שגם טענו בפניה בעניין זה). העובדה שהשופטת הגבילה את זמן קבלת התסקיר ל-30 ימים, וגם הורתה שהם לא יתקבל תוך תקופה זו תחליט בלעדיו, איננה גורעת מתוקף החלטתה, וגם זו החלטה דיונית לגיטימית (שאף פעלה לטובת המבקשות, למנוע עיכוב). בנוסף, ציין השופט כי "אינו חושב שהמדיניות הפסיקתית שונה בין מחוז למחוז".
