ת"פ 11610-08-10 מדינת ישראל נ' ישראל גורנו ואח'

עובדות המקרה: מדובר בגזר הדין של שלושה נאשמים שהורשעו בקשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, ובשוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין.

ההכרעה המשפטית: ביהמ"ש גזר על כל אחד מהנאשמים עונש של 15 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעברו עבירה מסוג פשע, ופיצוי בסך 5,000 ש"ח למתלונן. ביהמ"ש הדגיש כי הנסיבות הקונקרטיות של עבירת השוד במקרה זה הן חמורות, וכללו תכנון מוקדם, בחירת קורבן חלש במיוחד (בן דודו של הנאשם 1), הצטיידות מראש, ביצוע בצוותא ותקיפה פיזית של הקורבן. אשר לנסיבות האישיות של הנאשמים, ביהמ"ש התייחס למצב הייחודי של נאשם 3 (שאליו התייחס בית-המשפט בלשון נקבה) – אשר "נולדה כנקבה אך תחושותיה ונטיותיה הן של זכר. היא נמצאת בתהליך לשינוי מינה ובשנה האחרונה היא עברה ניתוח להורדת החזה." ביהמ"ש העיר כי הוא אינו מקבל את ההנחה שיהיה הכרח להחזיק את נאשם 3 בכלא בהפרדה – "מבחינה פיזיולוגית הנאשמת היא אשה ולא נראה שיש מניעה להחזיקה בכלא נשים. מכל מקום, יש להניח ששב"ס ייתן דעתו לפרטי עניינה ויפעל באופן שלא יסכן אותה." עם זאת, לנוכח סיכויי השיקום של הנאשמים המגיעים כולם ממשפחות נורמטיביות, נקבע שיש הצדקה להקלה מסוימת בעונשם. אף נקבע שנתוניו ונסיבותיו של הנאשם 3 מצדיקים הקלה מיוחדת ונוספת בעונשו – הקלה שממנה ייהנו גם הנאשמים האחרים לאור עיקרון אחידות הענישה.

*לפסק דין בערעור על ערכאה זו, ראו:
ע"פ 5833/12 פלונית נ' מדינת ישראל