עת"מ (ת"א) 44168-12-11 XIE GUANG נ' משרד הפנים
עובדות המקרה: העותרת הגישה עתירה מנהלית בה עתרה למנוע את גירושה מהארץ, ליתן לה היתר שהייה ולהורות להעניק לה מקלט בישראל. יחד עם העתירה, הגישה העותרת בקשה לצו ביניים – ובבקשה זו דנה ההחלטה הנוכחית. העותרת הגיעה לישראל ב-2004 באשרת עבודה בתחום הסיעוד. לטענתה, בעת שהותה בישראל ו"בעקבות הפתיחות המחשבתית והחופש היחסי שניתן לה בישראל לעומת נישואיה הכפויים בסין", היא החלה "לחבב את בנות מינה וגילתה מחדש את נטיותיה המיניות". זה למעלה משנה היא מנהלת מערכת יחסים זוגית עם בת זוגה. לטענתה, השמועות על-אודות נטיותיה נפוצו בכפר בו מתגוררים בני משפחתה ובעלה בסין, והיא החל לקבל איומים וחוששת לחזור לארצה משום שקיימת סכנה ממשית לחייה.
ההכרעה המשפטית: הבקשה נדחתה. בקשתה של העותרת לוקה בשיהוי, שכן היא נכנסה לארץ באשרת עבודה לפני 7 שנים, ובמשך השנים לא העלתה כל טענה ולא הגישה כל בקשה לקבלת מקלט. זאת ועוד: כאשר עוכבה לראשונה העותרת על-ידי יחידת עו"ז, כשנתיים לאחר שאשרת השהייה שלה פגה, לא העלתה כל טענה ביחס לזוגיות עם בת-זוגה, ביחס למיניותה או ביחס לכל זוגיות אחרת. העותרת אף לא הוכיחה שהרשויות בסין לא יגנו עליה אם תחזור למדינה מוצאה: העותרת, לטענתה, נרדפת מצד בעלה/משפחתה ולא על-ידי קבוצה או ארגון – ולכן אינה עומדת בתנאים להגדרת פליט.
