עת"מ 49202-03-23 ה' כ' ש ואח' נ' משרד הפנים
עובדות המקרה: העותרות הן בנות זוג הנשואות זו לזו. העותרות החליטו להביא יחדיו ילד לעולם, ולשם כך הופרתה ביצית של האם הגנטית בזרע מתורם אנונימי, והביצית המופרית הוחדרה לרחמה של האם היולדת. בלידת הבן, נרשמה האם היולדת כאם יחידנית. בעתירה מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לרשום את הילד כבנה של האם הגנטית, וזאת על סמך הצהרת העותרות ב"הודעה בדבר לידה". העותרות מבקשות להורות למשיבים לתקן את נהליהם, ולקבוע בהם במפורש כי במקרה שבו נולד ילד לבנות זוג מאותו מין, ושתי בנות הזוג מקיימות אליו זיקה ביולוגית (האחת שנשאה את ההיריון – זיקה פיזיולוגית; השנייה – שמביצית שלה נוצר הילד – זיקה גנטית), וההליך אינו חוסה תחת חוק תרומת ביציות וחוק הסכמים לנשיאת עוברים, יירשם הילד כילדן של שתי בנות הזוג ולא רק כילדה של בת הזוג היולדת, וזאת על סמך הצהרתן במסגרת "הודעה בדבר לידה".
דיון והכרעה: תפקידו של פקיד הרישום הוא בעיקרו תפקיד ביצועי, והפקיד אינו מוסמך להכריע בשאלות משפטיות. למרות זאת, לפקיד הרישום נותר שיקול דעת, שעליו להפעילו במקרים המתאימים. היות רישום ההורות ראיה לכאורה לנכונותו מטילה על פקיד הרישום חובה מוגברת לברר את אמיתות הפרטים ביחס למידע זה. על פקיד הרישום למעט בעריכת חקירות מורכבות, אך ככל שלפקיד הרישום סיבה להטיל ספק במידע שלפניו, הוא רשאי ואף חייב לדרוש הוכחות נוספות על מנת לשמור על אמינות המרשם. פקיד הרישום סירב לרשום את האם הגנטית כאמו של הילד בהסתמך על הודעתן של העותרות, ולצורך בחינת החלטתו, יש להגדיר תחילה מה המסלול המתאים לרישום הורות האם הגנטית, ולאחר מכן להידרש לשאלה האם נפל פגם באופן שבו הפעיל את סמכותו והאם נהג בהפליה כלפי העותרות. במצבים של אישה וגבר הנשואים זה לזה, חלה חזקה לפיה בעלה של היולדת הוא האב הביולוגי של הנולד. כאשר מדובר בזוג נשים, החזקה היא שרק לאחת מהן קשר ביולוגי לנולד, שכן האפשרות להליך הפריה בו לשתי האימהות קשר ביולוגי לנולד מוגבלת בישראל. לכן יחס שונה במצב זה איננו בגדר אפליה. פקיד הרישום רשאי להישען על החזקות הללו לצורך קביעת עמדה ראשונית בשאלה האם ניתן להסתפק בהודעה או לא. כאשר פקיד הרישום מגיע למסקנה שאינו יכול להסתפק בהודעה בלבד, הוא רשאי לבקש מהפונה "למסור לו כל ידיעה או מסמך שברשותו הנוגעים לפרטי הרישום שאליו מתייחסת ההודעה" או "לתת הצהרה בכתב או בעל-פה על אמיתות ידיעה או מסמך שמסר". בענייננו פקיד הרישום לא עשה כן, ואף נמנע מלבחון את הראיות המנהליות שהונחו לפניו. דחיית בקשת העותרות, מבלי שנבחנו המסמכים, מבלי שנתבקש מהן מידע נוסף שנדרש לפקיד הרישום כדי לבחון את אמינות הודעתן, ומבלי שהופעל שיקול דעת באשר לסירוב לרישום ההודעה, אינה יכולה לעמוד. אין בכך כדי לפגום בקיומה של החזקה או במשמעותה, אלא לגדור את תחום התחולה שלה לעצם השאלה האם להסתפק בהודעת בנות הזוג על קיומו של קשר גנטי לאחת מהן לצד הזיקה הפיזיולוגית. החזקה אינה מייתרת את המשך הבחינה של בקשת העותרות ואת המידע והמסמכים שהמציאו או שהן יכולות להמציא לפי דרישת פקיד הרישום.
