תפ"ח (מחוזי, ב"ש) 55640-12-21 מדינת ישראל נ' ששונקר

עובדות המקרה: הנאשם, נשא HIV, הורשע בשורה של עבירות מין קשות הכוללות אינוס מעשים מגונים כלפי 6 מתלוננות, וכן בעבירה של הפצת מחלה שביצע כלפי מתלוננת קטינה כבת 13 בעת ביצוע העבירה. בנוגע לשלושה אישומים אחרים הנאשם הורשע בניסיון לביצוע עבירה של הפצת מחלה. הנאשם טען כי חרף פסיקת בית המשפט העליון בעבר כי מחלת האיידס נחשבת בגדרי ההגדרה של "מחלה שיש בה סכנת נפשות", עקב התפתחויות בשדה הרפואי, כיום אין לראות את המחלה ככזו.

דיון והכרעה: בחינה מדוקדקת של עדותה של רופאה מומחית, לצד בחינת פסיקת בית המשפט העליון מובילה למסקנה כי גם כיום יש לראות במחלת האיידס כמחלה מסכנת נפשות. הפסקה בלקיחת הטיפול התרופתי, גורמת לחזרת מחלת האיידס אצל נשא להתנהל כאילו לא קיים טיפול תרופתי כלל. כאמור, בהתאם לחוזר משרד הבריאות במצב שכזה, מחלת האיידס היא מחלה קשה ומסכנת חיים. זאת ועוד, בית המשפט העליון כבר קבע במקרים אחרים כי מחלת האיידס היא מחלה מסכנת חיים (גם בתקופה שכבר היה קיים טיפול תרופתי).