בג"ץ 6110/22 מיכאל פואה נ' היועמ"ש
עובדות המקרה: עתירה בבקשה לצו על תנאי המורה למשיבות, היועצת המשפטית לממשלה וראשת אשכול משפט מנהלי, להתייצב וליתן טעם כדלקמן: (1) "מדוע המשיבה 1 לא תבטל את החלטתה המתירה לגופים ציבוריים, ובכלל זה משרדי הממשלה, להזדהות עם מאבק חברתי ופוליטי באמצעות שימוש בצבעי דגל הלהט"ב"; וכן (2) "מדוע לא תוציא הנחיה לכל שרי הממשלה ולכל הגופים הציבוריים, האוסרת פרסומי הזדהות וחסות עם גופים פוליטיים וחברתיים בכלל ועם ארגוני הלהט"ב בפרט". זאת משום שבמהלך חודש הגאווה החליפו מספר גופים ממשלתיים את הסמלים שלהם לסמלים המשלבים את צבעי הגאווה.
דיון והכרעה: העותר טען שמדובר בפרקטיקה אסורה משום שצבעי הגאווה המזוהים עם קהילת הלהט"ב מהווים מסר פוליטי השנוי במחלוקת ציבורית. לטענת המשיבים, לא מדובר בהבעת עמדה פוליטית קונקרטית, המזוהה עם מאבק פוליטי קונקרטי, ואין לראות בשילוב צבעי הגאווה בסמלי גופים ציבוריים הבעת הזדהות ותמיכה בסוגיות קונקרטיות. נפסק כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט ובשל היותה תיאורטית. החלטת היועצת המשפטית לממשלה האם, ובאיזה אופן, עליה להתערב בהחלטות גופים ציבוריים בדרך של מתן הנחיות מחייבות מצויה בליבת שיקול דעתה, והחלטתה שלא להתערב בשינוי צבעי הסמלים אינה בלתי סבירה.
