עת"מ 12316-03-21 בריל ואח' נ' משרד הפנים ואח'
עובדות המקרה: העותרים הם אזרחי ישראל, יהודייה וחסר דת, אשר נישאו בתאריך 24.10.2020 באמצעות היוועדות חזותית, כאשר עורכת הטקס שנמצאה במדינת יוטה בארצות הברית השיאה אותם בעודם בישראל. בהמשך לכך הפיקה מדינת יוטה לעותרים תעודת נישואים מאומתת. העותרים פנו למשרד הפנים בבקשה לרשום אותם כנשואים בישראל. פקיד המרשם סירב לרשום את הנישואים. ב27.12.2020 נמסר למספר זוגות שנישאו באופן זה כי יותר להם להירשם כנשואים, אך שלושה ימים לאחר מכן הוקפאה הכרה זו. ב31.12.20 נמסר לעותרים כי החלטה בעניינם טרם התקבלה, והעתירה כוונה תחילה כנגד מחדל פקיד הרישום לקבל החלטה, אך בהמשך תוקנה כך שנושאה החלטת המשיבים לסרב לרשום את הנישואים.
דיון והכרעה: הנישואים אושרו במדינת יוטה ותקפים לפי הדין שם. יש לאבחן בין תוקף הנישואים ובין רישומם. הלכת פונק-שלזינגר, בה נפסק כי די בהוכחת הטקס באמצעות ראיות לכאורה על מנת לחייב את פקיד הרישום לרשום את הנישואים, יושמה גם במצבים בהם הנישואים נערכו באמצעות שליח, והדברים יפים גם עת מנעה מגיפת הקורונה את היציאה מגבולות ישראל או כאשר מדובר בזוגות שאינם יכולים להינשא בישראל. בבג"ץ בן ארי הוחלה הלכת פונק-שלזינגר גם על בני.ות זוג מאותו מין. הלכת פונק-שלזינגר עודנה עומדת על מכונה, ובדיקת תוקף הנישואים אינה מעניינו של פקיד הרישום, ועליו להסתפק בראיות לכאורה לאמיתות הפרטים הנמסרים לו ולרשום את הפרט המבוקש, גם אם אינו משוכנע בנכונותם. לפי הלכת פונק-שלזינגר חזקה על טקס שנערך במדינה פלונית כי נערך כדין. ככל שמוצגת תעודה ציבורית תקפה, שניתנה על ידי גורם מוסמך במדינה בה נערך הטקס ומעידה על הכרת אותה מדינה בנישואים, חובה על פקיד המרשם לרשום את הנישואים, והוא אינו נדרש להכריע בדבר מקום עריכת הטקס במקרה של נישואים באמצעות היוועדות חזותית. גם אילו נדרשנו לשאלת תוקפם של נישואים שנערכו באמצעות היוועדות חזותית, הרי שבתחומים משפטיים שונים נדרשים מבחנים שונים, וההכרעה בשאות של מיקום פיזי של פעולות הנעשות באמצעי תקשורת במרחב הווירטואלי אינה פשוטה, אך אין זה מתפקידו של פקיד הרישום לדון בה. כמו כן, נישואיהם של מספר זוגות שנישאו כך נרשמו טרם ההקפאה, ולפי עקרון השוויון ראוי היה לרשום גם את העותרים, ודאי כאשר אינם יכולים להינשא בישראל משום שהם בני דתות שונות ואינם יכולים לצאת מישראל בשל מגיפת הקורונה, וזו הייתה הברירה היחידה שעמדה לרשותם.
החלטת פקיד הרישום שלא לרשום את הנישואים חורגת מסמכותו, והמשיבים ירשמו את העותרים כנשואים במרשם האוכלוסין.
