עב"ל 66181-05-20 - אופיר ארגמן נ' המוסד לביטוח לאומי
עובדות המקרה: המערער, אב יחידני שהביא ילד בפונדקאות חו״ל, טס לארצות הברית שבועיים לפני תאריך הלידה המשוער לצורך הכנות ללידה. בבקשה מתוקנת למוסד לביטוח לאומי ביקש המערער כי תקופת ההורות לצורך קבלת דמי הלידה תימנה החל מהיום בו הפסיק לעבוד בפועל, ולא החל מיום הלידה, וזאת מכוח סעיף 52 לחוק ביטוח לאומי המאפשר למבוטחות להחיל מחצית מחמישה עשר השבועות בהן זכאיות לדמי לידה טרם הלידה עצמה. המוסד הגיב כי התקופה לקבלת דמי הלידה תחל מיום הלידה מאחר וסעיף 52 לחוק הביטוח הלאומי אינו חל על הורה מיועד או הורה מאמץ. המערער הגיש תביעה בבית-הדין האזורי נגד החלטת פקיד התביעות אשר התקבלה בחלקה. בית הדין מצא שאין להשוות את המערער לאישה שאינה נשואה והרתה, אלא לאם מיועדת יחידה לפי חוק ההסכמים, וכי בעוד חוק עבודת נשים מאפשר לעובדת הריונית להקדים את תקופת הלידה וההורות, מועד תחילת התקופה עבור הורים מיועדים יהא ביום קבלת הילד למשמורת. המערער טען כי פסק הדין בצירוף והתנהלות המוסד פוגעת בזכותו לשוויון ובזכות החוקתית להורות, וכי קיימת לקונה בחוק לגבי אב יחידני המביא בגפו ילד בפונדקאות בחו״ל – כאשר המוסד בחר לעצמו איזה דין חל. עוד טען כי לשיטת המוסד המערער אינו עונה להגדרת ״הורה מיועד״ אך כאשר ביקש להקדים את מועד תחילתה של תקופת ההורות נחסם בטענה כי הינו ״הורה מיועד״ על אף שאינו מסוגל לעבוד עד תאריך הלידה מטבעו של תהליך הפונדקאות בחו״ל. המערער טען כי בית הדין שגה בפרשנויות שהעניק לסעיף 52 ו-57 לחוק ביטוח לאומי, ולסעיף 9ד(ב)(2) המסייג את 6(ב)(1) לחוק עבודת נשים. המוסד טען כי אימץ גישה פרשנית תכליתית לחוק לפיה אב יחידני וזוגות חד מיניים מושווים להורים מאמצים, בעניינם חל סעיף 57 לחוק הביטוח הלאומי, וכי קריאת סעיף זה בהרמוניה עם סעיף 52, יחד עם סעיף 9ד(ב)(2) לחוק עבודת נשים בעניין הורים מאמצים המסייג את תחולת סעיף 6(ב)(1) המאפשר את הקדמת תקופת דמי הלידה אינה מאפשרת את החלתו של סעיף 52 בעניין המערער.
הכרעת הדין: הערעור התקבל. בית-הדין הארצי קבע כי על אף שקיימת קרבה רעיונית, השלמה וזיקה בין הזכאות לדמי לידה לפי חוק ביטח לאומי לבין תקופת לידה וההורות לפי חוק עבודת נשים, אין זהות בית התקופות או התאמה מלאה בין הזכויות. סעיף 6(ב)(1) לחוק עבודת נשים אינו רלוונטי לעניין המערער שכן עוסק בזכויות עובדת כלפי מקום עבודתה בעוד שעניין המערער במערכת היחסים בינו לבין המוסד. סעיף 52(א) גורס כי ״היום הקובע״ יהא המועד בו בחרה כל מבוטחת להפסיק לעבוד ללא תלות בטעמים אחרים כאשר המוסד אמור להיות אדיש לשאלה כיצד בוחרת מבוטחת לחלק את השבועות בגינם זכאית לדמי לידה. נקבע כי יש להחיל את פרק ג׳ לחוק ביטוח לאומי גם על אבות יחידנים וזוגות חד מיניים בדין ולא בחסד. אב יחיד ביולוגי אינו ״הורה מאמץ״ ואין צורך להשוותו למאן דהוא, אלא להחיל עליו את ההסדר הרגיל בפרק ג׳ בשינויים המחויבים – כאשר אין קושי להחיל את ההסדר הראשוני והבסיסי שנקבע בסעיף 52(א).
