אמ״צ 35945-10-20 – פלוני נ׳ פלוני

עובדות המקרה: זוג הומואים ניהלו קשר זוגי במשך כעשר שנים, ופנו להליכי פונדקאות בתאילנד במסגרתם נולדו שלושה קטינים, זוג תאומים אשר המבקש אביהם הביולוגי ואומצו על ידי המשיב, וקטינה אשר המשיב הוא אביה הביולוגי ואומצה על ידי המבקש. לאחר קרע בזוגיות החלו להתנהל הליכים משפטיים בעלי קונפליקט גבוה בין הצדדים, במסגרתם ניתנה חוות דעת של מכון שלם ובה המלצה סופית כי שלושת הקטינים יהיו במשמורת משותפת של שני האבות. כמו כן, הומלץ על הליך טיפולי לכל המשפחה והליך של תיאום הורי. המבקש הגיש בקשה לביטול האימוץ באופן הדדי כך שכל הורה יישאר אב לילדיו הביולוגיים בלבד. לטענתו, הניתוק בלתי נמנע וכי הניסיונות לחידוש הקשר נחלו ישלון חרוץ. המבקש טוען כי התנהלותו החמורה של המשיב עונה על התנאים לביטול האימוץ וכי יש לבחון את טובת הקטינים לעניין.

המשיב טען כי טובת הקטינים, אחים בעלי מטען גנטי משותף, היא לסלק את התביעה על הסף. המשיב הוסיף כי כתב התביעה אינו מגלה עילה רלוונטית או מקור משפטי מכוחו ניתן לבטל את האימוץ. לטענתו, הנתק בין הקטינים להורים נובע מניכור הורי קיצוני הנגרם בעטיו של המבקש. טובת הקטינים מחייבת השארת הצווים על כנם וחידוש הקשר בין המשיב לתאומים ובין התאומים לאחותם. המשיב הוסיף כי המלצת כל הגורמים המוסמכים הינה על חידוש הקשר, וכי פרידת בני הזוג, ניכור הורי ואפילו סירוב הקטין לראיית אחד ההורים אינה עילה לביטול האימוץ. ב״כ יועמ״ש רווחה טענה כי אין ביסוס משפטי ולא מתקיימים שלושת התנאים המצטברים בנדרשים על פי סעיף 19 לחוק האימוץ.

הכרעת הדין: ביהמ״ש קבע כי יש למחוק את הבקשה על הסף מאחר ושלושת התנאים המצטברים בסעיף 19 אינם מתקיימים. הצדדים היו שותפים מלאים בתהליכי הפונדקאות ומהווים דמויות משמעותיות בחייהם של הקטינים, ולכן התנאי הראשון, קיומן של נסיבות שלא היו ידועות או קיימות בעת מתן הצו מאחר אינו מתקיים. טענותיו של המבקש מתייחסות לאירועים שהתרחשו לאחר מתן הצו, בעוד שבעת מתן הצו הוכחה הורות משותפת ללא קשר למטען הגנטי. בקשתו של המבקש כי בעת פרידה המטען הגנטי הוא שיכריע את ההורות חותרת תחת יסודות הליך האימוץ. פרידת בני הזוג אף היא אינה מהווה עילה לביטול האימוץ. בבחינת התנאי השני, אם ראוי כי בית המשפט יבטל את האימוץ, נקבע כי השיקול האובייקטיבי והסובייקטיבי שבמונח ״ראוי״ תומכים במחיקת הבקשה מאחר והילדים אחים אשר נולדו למשפחה מתוכננת, כאשר צו האימוץ ניתן בהסכמה וברצון משותף. עוד נקבע כי אין להקל על התנאים שבסעיף 19 לביטול אימוץ שעה שבני זוג נפרדו, מאחר והדבר יאפשר ״מדרגי הורות״. תקנת הציבור, האינטרס הציבורי ומימד הזמן בחיי הקטינים מעידים על כך שאין זה ראוי כי בית המשפט יבטל את האימוץ. אף מבחן טובת הילד אינו מתקיים, הקטינים הם אחים לכל דבר ועניין וביטול האימוץ יפגע בזכותם לקשרי אחאות. בנוסף, קבלת הבקשה תהה מנוגדת להחלטות בית המשפט בהליכים קשורים ותהווה עקיפה של ההליכים המשפטיים המתנהלים ולסכלם, שכן בהם נקבע כי יש לחדש את הקשר ועל טיפל כולל במשפחה ובקשר ההורי.