ת"א (ב"ש) 56315-02-17 אגודה לשמירת זכויות הפרט נ' צבע הקשת - מעבדה ללוחות אופסט ושקפים בע"מ
עובדות המקרה: בחודש אוקטובר 2016 פנתה האגודה למען הלהט"ב בדואר אלקטרוני לבית דפוס בעיר באר-שבע על מנת לקבל מהם הצעת מחיר להדפסת פוסטר. אולם, בית הדפוס סרב לבקשתה של האגודה אף מבלי לדעת מהו תוכן הפוסטר המבוקש בטענה כי "איננו עוסקים בחומרי תועבה. יהודים אנחנו!", אי לכך, פנתה התובעת לבית הדפוס וביקשה פיצוי בגין הפלייתה. משסורבה, האגודה החליטה להגיש תביעה כנגד בית הדפוס מכוח חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים.
הכרעת הדין: השופטת אורית ליפשיץ מבית משפט השלום בבאר-שבע קיבלה את התביעה. השופטת ציינה כי הנתבעים מצהירים שסירבו לספק לתובעת שירותי דפוס, לא בגלל סוג העבודה הנדרש או כל סיבה אחרת הקשורה לאופי העבודה המתבקש, אלא אך ורק בשל זהותה של התובעת. השופטת הוסיפה כי שככל שעמדת הנתבעים תתקבל, יימצא כי כל אשר יאחז בחוות דעת הלכתית כלשהי, או כל אשר יבקש להיצמד לתובנה סובייקטיבית המבוססת על מצפון אישי, יוכל להחריג את עצמו מהוראות חוק איסור הפליה, ובכך תסוכל מטרת החוק. עוד קבעה השופטת כי דין טענות הנתבעים לפיהן "ייצור מוצר" בשונה מ"הספקת מוצר", אינו מוגן בחוק איסור הפליה במוצרים ושירותים, להידחות.
לבסוף, השופטת הכריעה כי לאור סירוב הנתבעים ליתן לתובעת שירותי הדפסה בשל זהותה ומהותה של התובעת, הרי שקמו החזקות החלוטות הקבועות בסעיף 6 לחוק איסור הפליה במוצרים, והנתבעים לא הוכיחו כי מתקיימים החריגים הקבועים בסעיף 3 לחוק, להגנתם.
השופטת הדגישה כי המחוקק אינו מבקש לחדור לצפונות ליבם של נותני השירות או לרדת לנבכי נפשם בכל הנוגע לעמדתם הסובייקטיבית ביחס לאחר. המחוקק אף אינו מבקש להתערב בחופש הדת והפולחן השמורים להם ככל אדם, אלא אך לקבוע כי מקום שבו אמונתם מתנגשת עם ההכרח ליתן שירות לכל "במקום ציבורי", הערך האחרון מכריע.
