ערר (י-ם) 2304-19 פלוני נ' משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה
עובדות המקרה: נתין ניגריה הגיע לישראל כחלק מקבוצת תיור כשבידיו אשרת תייר, ולאחר תישאול אשר נערך לו בשדה התעופה, הוחלט לסרב את כניסתו לישראל מחשש להשתקעותו בארץ שלא כחוק. יומיים לאחר קבלת החלטה זו, הנתין הגיש בקשה לקבלת מקלט מדיני בישראל בטענה שהוא אינו יכול לשוב לניגריה כיוון שהוא נחשף מקיים יחסי מין הומוסקסואליים עם שותפו. אי לכך, ולאור העובדה כי הומוסקסואליים נרדפים הן ע"י החברה והן ע"י רשויות המדינה בניגריה, העותר טען כי נשקפת לו סכנת חיים אם ישוב למדינתו. עם זאת, משרד הפנים דחה את בקשתו לקבלת מקלט.
הכרעת הדין: הדיין החליט לדחות את הערר. הדיין פסק כי העורר לא הוכיח את טענותיו בדבר נטיותיו המיניות באופן המבסס סכנה ממשית לחייו או לחירותו, ככל ואכן יוחזר לארצו. הדיין קבע כי בגרסתו של העורר ישנם מספר קשיים אשר מטילים ספק בדבר מהימנותו. בין קשיים אלו, הדיין מנה את העובדה שלא היה ביכולתו של העותר למסור פרטים על אודות שותפו ההומוסקסואל עימו נתפס מקיים יחסי מין, וכן כי העותר לא היה בקיא כלל בהוויה הלהט"בית בארצו ואף לא הכיר את דגל הגאווה.
