תמ"ש 10925-11-17 ז. י. ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה
עובדות המקרה: בנות זוג מזה 16 שנים הגישו תביעה למתן צו הורות פסיקתי רטרואקטיבי מיום הלידה, כך שבת הזוג שאיננה האם הביולוגית תוכר גם היא כהורה של בתן בת ה15.
הכרעת הדין:
השופט ארז שני קיבל את התביעה. בפסק הדין נקבע שכאשר אדם רוצה ברישומו של הורה נוסף יש לכבד את רצונו, זולת אם תמצא סיבה טובה שלא לכבדו, אף אם מניעיו אידאולוגיים בלבד. השופט ציין שהוא אינו מסכים לגישה לפיה צו הורות יינתן רק במקרים בהם הזוג סיכם מראש יחד על הבאת הקטין לעולם וכן שבעובדה שמאז לידת הקטינה לא נעשה דבר להסדרת מעמד האם הלא ביולוגית, אין כדי למנוע את הרישום כעת. בנוסף, הוכרע שבנוגע לשאלת ההורות אין רלוונטיות לכך שבנות הזוג מקיימות הפרדה רכושית, אינן חולקות את אותו שם המשפחה, וחסרות צוואות הדדיות. כמו כן, הודגש שהתנגדותו העקרונית של היועמ"ש לצווי הורות פסיקתיים "לא יכולה להפוך להיות שיטה להכביד, לשם ההכבדה". השופט הוסיף שאין צורך לדרוש תסקיר בדווקנות, שעה שהצורך בו לא ברור וציין שאם בית המשפט יכול לקבוע הורות ביולוגית ללא בדיקה גנטית, אזי הוא גם יכול לקבוע הורות המוגדרות מראש כצו הורות פיסקתי, ללא בדיקה, כתלות בנסיבות. יתר על כן, מבלי שהכריע בשאלה האם צו הורות הינו דקלרטיבי או קונסטיטוטיבי, השופט קבע שבנסיבות המקרה דנן ראוי להכיר בהורות רטרואקטיבית מיום הלידה. פסק הדין הוקדש לשירה בנקי, ז"ל.
