רמ"ש 72549-01-18 פלונית נ' אלמונית

עובדות המקרה: בנות זוג אשר התחתנו בשנת 2009, הביאו ילד לעולם בשנת 2011 באמצעות תרומת זרע. ביולי 2015 הרתה אחת מבנות הזוג פעם נוספת ובמהלך ההיריון הגישו בנות הזוג בקשה משותפת לאמצו של התינוק לכשייוולד, ע"י בת הזוג שאינה האם הביולוגית. בקשה זו אושרה כחצי שנה לאחר לידת התינוק, כך ששתי בנות הזוג הוכרו כאימהות של הקטין. אולם בזמן ההיריון היחסים בין בנות הזוג עלו על שרטון והתינוק נולד כחודשיים וחצי לאחר פרידתן. בית המשפט לענייני משפחה החליט כסעד זמני בתביעת משמורת של האם הלא הביולוגית, לאפשר התחלה של הקשר של האחרונה עם התינוק. על 4 זו ערערה האם הביולוגית לבית המשפט המחוזי.

הכרעת הדין: השופט חננאל שרבעי דחה את הערעור. השופט ציין שפסיקתו של בית המשפט לענייני משפחה שמה את הדגש על קשר האחאחות בין התינוק לבין אחיו הקטין, היות האם הלא ביולוגית דמות משמעותית בחייו של התינוק מתוקף היותה אמו של אחיו וטובת הקטינים. עוד הוסיף השופט שהוא לא סבור שהפסקת הקשר בין התינוק לבין האם הלא הביולוגית, אם תידרש בעתיד, עלולה להזיק לתינוק. בנוסף, השופט ציין כי פסיקתו עולה בקנה אחד עם אשר נפסק ברמ״ש 1256-02-18 מ׳ ואח' נ' מ׳ ואח׳, שם אפשר בית המשפט לאישה, כסעד זמני, לקיים מפגשים עם בנה הביולוגי של בת זוגתה לשעבר.