קג (ת"א) 23740-05-15 קליקר נ' קופת פנסיה לעובדי הדסה בע"מ
עובדות המקרה: המנוח, יליד שנת 1966 הלך לעולמו בסוף שנת 2014, לאחר זוגיות בת שנה וחצי עם התובע. במהלך הזוגיות נפרדו לפרק זמן קצר ולאחר מכן עברו לגור יחדיו וחתמו על חוזה שכירות משותף. בנוסף, מציין התובע כי בילה עם ילדיו של המנוח ואף השתתפו זה באירועיו המשפחתיים של זה. לאחר פטירתו, מבקש התובע מבית המשפט להצהיר כי הוא היה הידוע בציבור של המנוח ומשכך זכאי לקבל קצבת שארים.
הכרעת הדין: תקנון הביטוח אינו מתייחס למצב של בני זוג מאותו המין, אך בית המשפט מעיר בעניין זה: "ניכר כי התקנון אינו נוקב בלשון המתאימה לבני זוג מאותו מין, כבענייננו, אולם אין בכך כדי להשליך על הזכויות בהיבט המהותי. ככל שיעמוד התובע בתנאי הזכאות הקבועים בתקנון, בשינויים המחויבים, יוכר על ידנו כ"אלמן מבוטח"". עם זאת, במקרה הספציפי הזה, לא התקיים תנאי המגורים המשותפים של למעלה משנה - הנחוץ לדברי בית המשפט - לטובת הכרה בשניים כידועים בציבור. "שוכנענו כי בין בני הזוג התקיים קשר אמיץ, חברי וקרוב אינטימית ונפשית, וכי בילו יחד ערבים ולילות רבים, שבתות וחגים, אירועים משפחתיים וחופשות משותפות. התרשמנו מאהבתם הרומנטית של בני הזוג [...] אף על פי כן, נקדים ראשית לאחרית ונאמר כי באנו לכלל מסקנה שלא מתקיים תנאי המגורים המשותפים במשך שנה רצופה ולפיכך ואין התובע זכאי לקצבת שאירים מקרן הפנסיה, מן הנימוקים שלהלן."
