גיל גן-מור, "הזכות לדיור, הזכות לשוויון בדיור וקהילת הלהט"ב"
המאמר בוחן תחילה את הכלים החקיקתיים הקיימים להתמודדות עם הפליה בדיור בשל נטייתם המינית או זהותם המגדרית של חברי קהילת הלהט"ב. המאמר בוחן את הזכות לדיור נאות וחשיבותה בישראל ובאמנות בינלאומיות. לאחר מכן פונה המאמר לבחון את הדין החל במקרי הפליה בדיור. הדין הקיים מקנה כלים להתמודדות עם הפליה זו כאשר היא מתבצעת על ידי רשויות המדינה או על ידי גופים פרטיים בעלי מאפיינים ציבוריים. המחבר טוען כי אמנם קיימים קשיים בדינים אלו אך ניכר כי עיקר הקושי של חברי קהילת הלהט"ב בהתמודדות עם הפליה בדיור הוא בספרה הפרטית. לדעת הכותב, על המדינה להבטיח את השוויון בנגישות לדיור גם בספרה הפרטית, בעסקאות למכירת דירות על ידי בעלי דירות פרטיות או השכרתן. עד אשר יתקבל חוק המגן מפני הפליה זו, מציע הכותב להחיל את "מודל התחולה העקיפה" ככלי להתמודדות עם ההפליה בספרה הפרטית, דרך מושגי השסתום הקיימים בחוק החוזים. בהמשך המאמר מציג את האתגרים הנוספים בתחום הדיור שקהילת הלהט"ב מתמודדת עמם: הסיכון לחוסר בית בקרב חברי הקהילה, ובעיקר בקרב בני הנוער והצעירים. בסוף המאמר טוען הכותב כי היעדר דיור בהישג יד פוגע בחברי הקהילה ולכן על המדינה להחיל מדיניות דיור הכוללת פתרונות מכוונים לאוכלוסיות מוחלשות בפרט וביניהן גם לקהילת הלהט"ב.
