ת"פ 16068-07-15 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' שוויקי

עובדות המקרה: הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, לפיהן הסיע 2 שוהים בלתי חוקיים בכביש 1 לכיוון מערב, לאחר חצות, ב-11.6.2014. הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום הנ"ל, ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. ע"פ התסקיר, הנאשם בן 25, עובד במוקד שירות לקוחות של חברה בתחום הרכב, ומתגורר עם בן זוג. הנאשם סיים 12 שנות לימוד וביצע שירות לאומי מלא בתחומי רווחה, חברה וחינוך בעיריית ירושלים. הנאשם תיאר כי נאלץ לעזוב את בית משפחתו, בו סבל מאלימות פיזית ומילולית על רקע נטייתו המינית, ומאז נותק הקשר עם רוב בני המשפחה. על רקע עזיבתו את הבית, נאלץ לעבור התמודדות פיזית ורגשית מורכבת כשבחלק מהזמן היה דר רחוב וחסר אמצעים בסיסיים. הוא נטל אחריות מלאה למעשיו והביע חרטה וצער. נוכח גילו הצעיר, הואיל ועתידו המקצועי אינו מבוסס והוא נמצא בתהליכי התאזרחות, והעובדה שהוא מקיים אורח חיים נורמטיבי ותקין, המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעתו ולהסתפק בהטלת צו שירות לתועלת הציבור. המשטרה, מנגד, טוענת כי אין מקום לסטות ממתחם העונש או להימנע מהרשעה, ויש להשית על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי, פסילה בפועל ועל תנאי, וקנס.

ההכרעה המשפטית: נקבע כי ניתן להסתפק באי הרשעת הנאשם בדין בנסיבות המקרה (נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו של הנאשם), מבלי שייפגעו באופן מהותי שיקולי ענישה אחרים. הסעת השב"חים נעשתה לא בתמורה לתשלום ולא במסגרת הסעה שיטתית או מתוכננת – הרף הנמוך ביותר של העבירה. נקבע גם כי יש לתת את הדעת לזמן שחלף מאז ביצוע העבירה (כשנתיים וחצי) במהלכו נקלט הנאשם במסגרת תעסוקתית ולא שב לבצע העבירות, ולשיהוי בהגשת כתב האישום (שנה מאז העבירה). הנאשם הוכיח כי אילו היה מורשע, הייתה עלולה להיות לכך השלכה משמעותית על תהליך התאזרחותו, ושהייתה פוגעת בשיקומו. לפיכך הורה ביהמ"ש על סיום ההליך בקביעה שהנאשם ביצע את העבירה וללא הרשעה, צו של"צ בהיקף של 300 שעות, ו-6 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה.