בגץ 5200/09 פלוני נ' מדינת ישראל

עובדות המקרה: המדינה מבקשת למחוק את עתירתו של פלסטיני הטוען למאוימות על רקע נטייה מינית ברשות הפלסטינית. לאחר שהמדינה פרסמה דו"ח צוות בין-משרדי (שקבע שככלל, אין בסיס לטענה כללית לעניין מאוימות על רקע נטייה מינית בשטחי הרשות הפלסטינית, למעט מקרי קיצון שיופנו למתאמת הרווחה באיו"ש), האמור לא הניח דיו את דעתם של מייצגי העותר (מהסנגוריה הציבורית). אלא שהעותק ניתק מגע לתקופות ממושכות עם באי כוחו, עד שהסנגוריה הציבורית ביקשה להשתחרר מהייצוג. אף על פי כן, ביהמ"ש מצא לנכון לחדש את הדיון בעניין העותר, בנושא מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (טענה שהעלה בעבר ונדחתה, ע"י ועדת המאוימים).

ההכרעה המשפטית: בהתאם לעמדת המדינה, נמצא שבנושא הספציפי שעל הפרק - שאלות הקשורות לטענות פלסטינים למאוימות שלא בשל חשד לשיתוף פעולה עם ישראל - העתירה מיצתה עצמה. ככל שישוב העותר ויפנה על סמך מידע עדכני הנוגע למאוימות בשל שיתוף פעולה עם ישראל, ישוב וייבחן עניינו ע"י הוועדה.

ראו גם:
הודעת המדינה אליה מתייחס פסק הדין (ועמה סיכום עבודת הצוות הבין-משרדי בנושא פלסטינים הטוענים למאוימות שלא בשל חשד לשיתוף פעולה עם ישראל).