יונתן לוי וליאת שלזינגר, "הקהילה הגאה והכנסת ה-19"

מתוך התקציר:
מסוף שנות ה-90 יצא שמה של ישראל למרחוק כאחת המדינות המתקדמות בעולם בכל הקשור לקהילת הלהט"ב. בשנים האחרונות השתנתה התמונה באופן דרמטי: ישראל מאבדת את מעמדה, בהשוואה לדמוקרטיות אחרות - 34 מדינות כבר מכירות רשמית בזוגיות להט"בית ו-22 מתירות אימוץ שוויוני. דוח זה מבקש להצביע על הסיבות העיקריות להידרדרות.
מבחינה ציבורית, מעמדה של הקהילה מעולם לא היה טוב יותר, ואף על פי כן היא נאלצת להסתפק בפירורי 2 שבבסיסם עומד סירוב תקיף להכיר בזוגיות חד-מינית ובמשפחות גאות. הנראות והבולטות של הקהילה אמנם הובילו למבול של 17 הצעות חוק גאות. הרכב הכנסת סימן הזדמנות, והצטרפותן של 2 מפלגות מרכז לממשלת נתניהו עוררה תקוות.
אלא שבחינה מדוקדקת מוכיחה שרוב הצעות החוק סוכלו, נתקעו או נקברו כליל, ומאז הבחירות הקודמות אישרה הכנסת אך ורק חוק להט"בי אחד, שהגיע דווקא מספסלי האופוזיציה.
ההסבר לכישלון נעוץ בהכרעות הפוליטיות של מפלגות המרכז (במסגרת הסכמים הקואליציוניים עם הימין הדתי) ובחוסר המנהיגות של ראש הממשלה. עוד מציינים הכותבים כי הנסיבות היחידות שבהן נתניהו מדבר על קהילת הלהט"ב הישראלית הן כשהוא נואם, באנגלית, מעבר לים.