חגי קלעי, "הורים חשודים: פיקוח ושליטה משפטיים על משפחות לא הטרונורמטיביות – בעקבות בג"ץ 566/11 ממט-מגד נ' שר הפנים"

הארת ה4 דנה בפסק הדין בעניין בג"ץ 566/11 ממט-מגד נ' שר הפנים. בתמצית, פסק הדין עסק במעמד וברישום הורות בסיוע פונדקאית שנעשתה מחוץ לישראל. השאלה הראשונה שנדונה בפסק הדין הייתה אם יש הכרח בקיומה של זיקה גנטית בין אחד מההורים המיועדים לילד על מנת להקנות לו אזרחות ישראלית. נקבע כי יש צורך בקיומה של זיקה זו, אף שאין הכרח להוכיח אותה באמצעות בדיקת רקמות. השאלה השנייה שהתעוררה באותה הפרשה היא שאלת רישומו של ההורה השני. בית המשפט קבע כי אין מקום להתנות את הרישום בצו אימוץ או צו הורות ויש לרשום את ההורה השני על פי תעודה ציבורית זרה.

ההארה מבקשת לבחון את מבנה פסק הדין, לשאול למי הוא מסייע ואת דרכם של מי הוא חוסם. הכותב מראה שפסק הדין פוסע בנתיב סלול היטב ב4 הישראלית, המחליף מערך של היתרים ואיסורים במערך של פיקוח ואשרור. היחידה המשפחתית הלהט"בית מסומנת כיחידה משפטית "חשודה", הנדרשת להוכיח באופן שיטתי את התאמתה למודלים הטרונורמטיביים, קרי, הורות משותפת של זוג (עדיף יהודי) תחת קורת גג אחת המקיים קשר גנטי (מוכח או מכוח חזקה משפטית) של שני בני הזוג עם הילדים, על מנת להימצא "כשירה" להורות. מי שאינם נכונים או יכולים להיכנס למסגרת של המודל ההטרונורמטיבי יוותרו תחת משטר משפטי של איסורים, המונע מהם להיות להורים באופן יזום, ולא פעם מקשה עליהם לשמש כהורים לילדיהם שלהם. במילים אחרות, הרשימה תצביע על הפער שבין הרטוריקה המשפטית לבין הנרטיב הבסיסי שעליו מושתת הדיון, פער שאינו רק בעל משמעות סימבולית, אלא גם מוביל לעיצוב מנגנון משפטי ומנהלי מוטה נגד הורות שאינה הטרונורמטיבית הלכה למעשה.

לפסק הדין בעניין ממט-מגד, ראו:
בג"ץ 566/11 דורון ממט-מגד נ' משרד הפנים