ת"א 48966-07 דמארי ואח' נ' טבריצה ואח'
עובדות המקרה: התובעים מס' 1 ו-2, האחים רחמים וישראל דמארי, הינם בעלים של בית עסק לממכר פלאפל הידוע בכינויו "פלאפל התאומים" בגבעתיים. הנתבע מס' 1 הינו בעל דירה בקומה הראשונה בבניין בו מופעל בית העסק. הנתבע מס' 2 הינו בנו, המתגורר עימו באותה הדירה, והנתבעת מס' 3 הינה בתו. במשך למעלה מעשרים שנה סיפקה רעיית הנתבע מס' 1, רחל טבריצה, לבית העסק שירותי חיתוך סלטים והכנתם. בשלהי שנת 2001 הופסקו שירותיה של טבריצה עבור התובעים, ומרגע זה ואילך, לטענת התובעים, פתחו הנתבעים ב"מסע נקמה" כלפיהם, הפיצו נגדם דברי לשון הרע, גרמו נזקים כבדים לרכושם, ופגעו בפרנסתם. בין היתר, לטענת התובעים, ביום 26.6.05 הגיעה הנתבעת מס' 3 לפתח בית העסק, החלה לצעוק בקולי קולות ולקלל את התובע מס' 2 בפני הלקוחות ששהו במקום. כמו כן, היא ירקה בפניו, ובכך הוציאה לשון הרע כנגדו, השפילה אותו ונקטה אלימות כנגדו. מנגד, טוענים הנתבעים כי בין הצדדים קיים סכסוך שכנים מתמשך, אשר במסגרתו נהגו התובעים להתעלל במשפחת הנתבעים על בסיס יום יומי. הנתבע 1 טוען שהתובעים כתבו על קירות חדר המדרגות בכניסה לבית המשותף: "רותי זונה שרמוטה שפותחת את הרגליים למושב שלם"; הרצל סוטה מין הומו מטריד נשים; "כל משפחת טבריצה גנבים". בתביעתו שכנגד, דרש פיצוי בעבור הוצאת דברי לשון הרע נגדו וכנגד משפחתו.
ההכרעה המשפטית: התביעה התקבלה חלקית, והתביעה שכנגד נדחתה. בימ"ש השלום ת"א יפו ציין כי לטענת התובעים שכנגד, כינו הנתבעים שכנגד את בני-המשפחה בכינויים עולבים, לרבות, "גנבים";" זונה אוכלת בתחת"; "הומו";" סוטה", ברם, לא צורפה כל ראייה לעניין זה. מדובר בעניין של "מילה כנגד מילה", ונטל ההוכחה מוטל עליהם, בהיעדר ראיות חיצוניות ואוביקטיביות. עוד נקבע כי אין בעובדה שהנתבעים שכנגד צבעו את קירות הבניין כדי להעיד שאכן הם כתבו את כתובות הנאצה.
