בג"ץ 3045/05 יוסי בן ארי ואח' נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים
עובדות המקרה: העותרים, אזרחים ותושבים ישראלים, הם בני-זוג מאותו מין, אשר ערכו מחוץ לישראל טקס נישואין אזרחי המוכר באותה מדינה. עם שובם לישראל, הם פנו לפקיד הרישום, הציגו את תעודת-הנישואין ובקשו לשנות את רישומם במרשם מ"רווק" ל"נשוי". פקיד הרישום סירב לבקשה.
ההכרעה המשפטית: ביהמ"ש קיבל את העתירה בדעת רוב. ביהמ"ש מחיל את הלכת "פונק שלזינגר" – שלפיה, פקיד רישום אינו מוסמך לקבוע מהו תוקפו של הרישום שאותו הוא נדרש לרשום, ועליו להסתפק בראיה שהתושב ערך טקס נישואין – גם על נישואין בין בני-זוג מאותו מין. במסגרת מעמדו הסטטיסטי-רישומי של מרשם האוכלוסין, ועל רקע תפקידו של פקיד הרישום כמאסף חומר סטטיסטי לצורך ניהול המרשם, על פקיד הרישום לרשום במרשם האוכלוסין את העולה מהתעודה הציבורית המוגשת לו על ידי העותרים, לפיה העותרים נשואים. אין באמור קביעה כי בישראל מוכרים נישואים בין בני אותו מין, או כי ביהמ"ש מכיר בסטטוס חדש של נישואים אלה. ביהמ"ש אינו נוקט כל עמדה באשר להכרה בישראל של נישואין בין בני אותו מין הנערכים מחוץ לישראל.
