תמ"ש 28240/09 ד.ג. ואח' נ' פרקליטות מחוז ירושלים – אזרחי

עובדות המקרה: שלוש בקשות שונות שנדונו במאוחד, אשר בכל אחת מהן, עתר יהודי רווק לביהמ"ש לענייני משפחה בבקשה שייתן צו-הפניה לבדיקת רקמות (לפי נוהל חו"ל של משרד-החוץ) ולקביעת אבהות. נאמר כי עד אשר ירשמו המבקשים כאבות הקטינים, התינוקות לא יוכלו לקבל דרכון, כיסוי ביטוחי וכיסוי רפואי, וגם לא יוכלו להיכנס לישראל.

ההכרעה המשפטית: ביהמ"ש דחה את הבקשה, בקובעו כי אין לו סמכות עניינית לדון בעניין - הקטינים אינם בישראל, הפונדקאית אינה בישראל, והזיקה לישראל תתעורר אך ורק אם ישכנעו המבקשים את ביהמ"ש כי הם האבות, ולא לפני כן. ביהמ"ש אף מציין כי קביעה זו תואמת את טובת העוברים הילודים, שכן פונדקאות בחו"ל "עוקפת" את ההסדר הישראלי בחוק הסכמים לנשיאת עוברים, אשר נועד לוודא שתהיה הורות של אב ואם שמסוגלותם לגדל את הילד נבדקה; במקרה זה, קובע ביהמ"ש, מדובר בשלושה מבקשים רווקים, שלא היו עומדים בדרישות החוק הישראלי.

*לפסק דין בערעור על ערכאה זו, ראו:
עמ"ש 14816-04-10 פלוני ואח' נ' מדינת ישראל