ת"ה 4583/96 האגודה לשמירת זכויות הפרט נ' מצקין

עובדות המקרה: התובעת, אגודה שמטרתה להבטיח את הזכויות של חברי הקהילה הגאה, כרתה חוזה עם הנתבעת (המתגוררת בארה"ב ויוצגה בארץ ע"י בעלה) להשכרת נכס שבבעלות הנתבעת. לאחר שהתובעת קיבלה לחזקתה את הנכס, נציג התובעת ביקש להיפגש עם נציג הנתבעת כדי להעביר לו את החוזה החתום ואת השיקים לתשלום דמי-השכירות. אולם, האחרון הודיע שלא ישכיר את הנכס לאגודה, משנודע לו כי היא מייצגת "הומוסקסואלים ולסביות". מדובר בדיון בבקשה למתן צו-מניעה זמני, שמכוחו תצווה הנתבעת למסור את המפתח החדש של הנכס לידי התובעת, וכן, הנתבעת תצווה להבטיח כי החזקה בנכס תישאר בידי התובעת עד למתן פסק-דין בתיק.

ההכרעה המשפטית: הבקשה למתן צו-מניעה זמני התקבלה. בית-המשפט השלום בחיפה קבע מספר ממצאים עובדתיים לכאוריים (שיתבררו עד-תום רק במסגרת ההליך המרכזי בתיק): נקבע שבין הצדדים התקיים תהליך של הצעה וקיבול, ושהתובעת סירבה להשכרת הנכס משום "זהותם של חברי האגודה כהומוסקסואלים וכלסביות", אף שנקבע כי הרצון להפסיק את ההתקשרות אינו נובע מהתנגדות ערכית לפעילות האגודה, אלא מתוך חשש כלכלי כי אם יושכר הנכס לנתבעת, אזי התובעת (שבבעלותה כל היחידות בבניין) תתקשה להשכיר את יתר הנכסים בבניין.
כמו כן, ביהמ"ש קבע שלא מוטלת על השוכר חובה לגלות, מיוזמתו, פרטים הנוגעים לנטיותיו המיניות, וזאת משום שיש בחובת גילוי מעין זו כדי לפגוע בצנעת הפרט ("מעשיו או נטיותיו המיניות של אדם, אינם מעניינו של איש"). ואולם, אם השוכר – האגודה במקרה זה – מבקש לשכור נכס כדי לנהל בו פעילות בעלת אופי ציבורי, כזו שמקדמת "מסר חברתי ערכי", אזי יש לתת עדיפות לזכות הקניין של המשכיר על-פני הזכות לצנעת הפרט והזכות לשוויון של השוכר. מכוח עדיפות זו, יש להטיל על השוכר במקרה זה חובת גילוי. לכן, לאור הפעילות הציבורית של האגודה, היה עליה לחשוף בפני המשכיר את אופי פעילותה ומיהות חבריה, כדי לאפשר לאחרון לעשות שימוש בזכותו הקניינית לסרב להשכיר את הנכס. עם זאת, ביהמ"ש לא הכריע בשאלה העובדתית האם האגודה מימשה את חובת הגילוי, והסתפק באמירה כי אם יתגלה שאכן לא בוצע גילוי נאות מצד האגודה, הרי שהשוכר רשאי יהיה לבטל את החוזה.

לפסק-הדין הסופי בפרשה זו, ראו:
ת"א 5233/96 האגודה לשמירת זכויות הפרט נ' מצקין