ת"א 3148/03 מתי גולן נ' שי גולן, דרור רפאל ואח'

עובדות המקרה: התובע טוען כי שורה של דיאלוגים סאטיריים שהושמעו בתכנית הרדיו "שי ודרור" מהווים לשון הרע כלפיו.

ההכרעה המשפטית: ביהמ"ש קבע כי הביטוי "מדמם מזקנה"; הקישור של התובע למצעד הגאווה; והשוואתו של התובע לכלב – יש בהם משום פרסום לשון הרע. נקבע שאין בביטויים הללו כל עניין ציבורי אלא מדובר בהטחת עלבונות לשם "תחושת סיפוק אישי" של הנתבעים, ולכן אין לראותם כביטויים סאטיריים ממש. לעומת זאת, בהצגת התובע כמי שמעונין כביכול בהמשך קיומם של פיגועים, ובקשירת התובע לעולם התחתון, אין משום לשון הרע – וזאת מאחר שמדובר בביטויים סאטיריים מובהקים, ואין לייחס להם את משמעותם המילולית, אלא את המשמעות הסבירה של המלים לפי הקשרן תוך התחשבות באופייה של הסוגה. בהקשר זה, ברור שהצופה הסביר לא יבין את הביטויים כמרמזים לכך שהתובע באמת מעוניין בהמשך קיומם של פיגועים וכו'.
ביהמ"ש חייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע פיצויים בסך של 60,000, ואף לפרסם התנצלות.