כרך מב(2) של כתב העת ''עיוני משפט'' יצא לאור!

מערכת כתב העת "עיוני משפט" שמחה לבשר על יציאתו לאור של כרך מב(2). בכרך החדש  ניתן למצוא מאמרים בנושאים רבים ומגוונים.

פרופ' ליאור סטרכילביץ', מבית הספר למשפטים באוניברסיטת שיקגו, ופרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, גורסים במאמרם כי בעידן נתוני-העתק (ה-big data) המשפט צריך להיות פרסונלי יותר. הכותבים מתמקדים בכללי בררת-מחדל (מצבים שבהם על בני=אדם לבחור אם הם נתונים עם כלל משפטי נתון או מחליפים אותו בכלל אחר) ובחובות גילוי (מצבים שבהם המשפט מחייב העברת מידע מאדם אחד לרעהו), ומראים כיצד המשפט יכול להיות יעיל ואפקטיבי יותר אם אלה מותאמים אישית.

פרופ' מיכאל בירנהק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בוחן במאמרו את הצעתם של פרופ' סטרכילביץ' ופרופ' פורת לשימוש במידע אישי לשם עיצובם של כללי בררת-מחדל במשפט, ומצביע על קוצר-היד שלה בהיבטי הפרטיות. לטענתו, אין בהכרח התנגשות בין פרטיות לבין אינטרסים של יעילות וחדשנות, וניתן לשלב ביניהם.

פרופ' טל ז'רסקי, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, מגיב גם הוא למאמרם של פרופ' סטרכילביץ' ופרופ' פורת, וטוען כי המעבר למשפט מותאם אישית יכול לקדם ערכים של יעילות, שוויון והגינות, אך בצד זאת עולה החשש מפני התגברות סכנות ההפליה, ואותן יש לאתר ולמנוע.

פרופ' צחי קרן-פז, מבית הספר למשפטים באוניברסיטת שפילד, מגיב למאמרם של פרופ' סטרכילביץ' ופרופ' פורת וטוען כי הבעיה העיקרית בהצעתם היא תוצאות חלוקתיות רגרסיביות, המבוססות על ניבוי המסליל ציבורים שונים לתניות שונות הפוגע באפשרותם של אלה המוסללים לתנאים נחותים לכתוב את סיפור חייהם.

הילה שמיר, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, טוענת במאמרה כי בעוד חלק מהפרטים עשויים להרוויח מהצעתם של פרופ' סטרכילביץ' ופרופ' פורת, פרטים רבים אחרים – ובעיקר אלה המשתייכים לקבוצות מוחלשות – עלולים להינזק מגישה זו. המאמר מציע להשלים את הדיון בדבר הפרסונליזציה של המשפט בתובנות מניתוח הכלכלה הפוליטית שיאפשרו לרכך או להפחית את חסרונותיה של הפרסונליזציה ולהעצים את יתרונותיה.

עו"ד רביע אגבריה וד"ר איילת עוז, שבעבודתם בסניגוריה הציבורית נאבקו כנגד כליאתם של אנשים בשל עוניים, קוראים במאמרם לבטל את החוק המאפשר כליאתם של אנשים רק משום שלא עמדו בתשלום הקנסות הפליליים שהוטלו עליהם.

פרופ' אסף יעקב וד"ר גילה שניבוים, מבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, מציעים שפה חדשה להמשגת העוול המשפטי הטמון בחרם, תוך דיון בשני אקטים משפטיים ישראליים – החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, משנת 2011, ופסק-הדין של בית המשפט העליון שדן בחוקתיותו של החוק (בג"ץ אבנרי).

פרופ' רות הלפרין-קדרי ופרופ' בנימין שמואלי, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, מצביעים במאמרם על תהליך משמעותי שנותר עד כה סמוי מן העין בזירת דיני המשפחה בישראל – הכרה במי שהם למעשה גרושים ללא גירושים, דהיינו, התייחסות למי שחיים בפועל כגרושים כאילו הם גרושים לכל דבר ועניין (כמעט), אף שלא סודר ביניהם גט.

פרופ' אבישלום וסטרייך, מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, ופרופ' עמיחי רדזינר, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, מציגים במאמרם כיצד בשנים האחרונות אנו מוצאים בפסיקת בתי-הדין הרבניים נטייה ברורה של זניחת עילות הגירושים הקלסיות, המבוססות על אשם המוכח באמצעות ראיות חזקות, כבסיס הבלעדי לחיוב גט ולהפעלת סנקציות.

הכרך זמין בעותק קשיח. לרכישה ישירה ומאובטחת של כתב העת לחצו כאן. שאלות בנוגע לרכישה יש להפנות לכתובת דואר אלקטרוני talig@tauex.tau.ac.il או בטלפון 03-6407252. קריאה מהנה!