הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב שמחה לבשר על יציאתם לאור של הכרכים הבאים בכתב העת "עיוני משפט":

למידע על כרך מה1

למידע על כרך מו1

לרכישת הכרכים לחצו כאן

עיוני משפט מה1

משפט ואי־שוויון בשווקים

מורן אופיר, יבגני מוגרמן ונטע נדיב | חייבים נשארים תמיד חייבים: מבט אמפירי על הליכי חדלות פירעון של יחידים

מאמרם של ד״ר מורן אופיר וד״ר נטע נדיב מבית הספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, וד״ר יבגני מוגרמן מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן, בוחן לראשונה באופן אמפירי את סכום צו התשלומים החודשי שמשלמים חייבים יחידים לקופת נושיהם, על בסיס מדגם ייחודי של תיקי חדלון פירעון. המאמר מתמקד במאפייני התיק המשפיעים על גובה הפער שבין צו התשלומים הנקבע בידי בית המשפט לבין יכולתו של החייב לשלם צו זה, ומראה כי, בממוצע, צו התשלומים גבוה מיכולתו של החייב לשלמו. כמו כן, מהמחקר עולה כי הפער בין גובה הצו לבין היכולת לשלמו גדל ככל שיש לחייב חובות למספר רב יותר של נושים פיננסיים.

דוד גליקסברג | על חלוקתיות ויעילות: הרהורים על הצורך בשינוי השיח הציבורי ובשינויים פרדיגמטיים

תופעת אי-השוויון המתרחבת מציבה אתגר באשר לאופן ההתמודדות עימה. התגובות המרכזיות לתופעה גורסות שהפתרון הוא בהגדלת נטל המס על השכבות החזקות, מה שיביא לחלוקה מחדש של ההכנסות. עמדות אלה הושתתו בעיקרן על בסיס פרדיגמה רווחת בשיח המשפטי, לפיה על שכבת הסדר החברתי להתמקד בשיקולי יעילות, ואילו מקום השיקולים החלוקתיים הוא בשכבת המיסוי. ניתן למצוא שיח ביקורתי על הפרדיגמה, אולם לא היה בו כדי לשחוק את מעמדה הבכיר. המאמר קורא להכיר בשינוי הפרדיגמטי הנדרש כאתגר מרכזי בשיח הציבורי, ולראות בו מכשיר חשוב לצמצום אי-השוויון. המאמר מתאר את הפרדיגמה, את ההצדקות לה והביקורת עליה, ומציג מנעד חלופות לשיח הקיים ולשינוי הפרדיגמטי הנדרש.

נתנאל ליפשיץ | אי-שוויון וחידת הניצול

ד"ר נתנאל ליפשיץ דן במאמרו בטרנסקציות כלכליות שנהוג לטעון לגביהן כי מתקיים בהן ניצול, אך לשיטתו הצד המנוצל לכאורה מרוויח מהן יותר משהוא מפסיד, ואף ניתן לומר שהוא נתן להן את הסכמתו המלאה. על רקע זה, מתעוררת "חידת הניצול": מה מצדיק, בהיעדר נזק או כפייה, טענות בדבר ניצול פסול מבחינה מוסרית? התשובה המוצעת במאמר היא שבמקרים המעוררים את חידת הניצול מופר ערך השוויון, בייחוד מן ההיבט שעניינו החובה החלה על כל אדם להתייחס לזולתו כאל שווה. בהמשך לכך, נטען כי כל תאוריה העוסקת בניצול צריכה להתייחס לערך השוויון, ולא רק לרווחת הצד המנוצל ולאוטונומיה שלו.

רות פלאטו-שנער ומעיין פרל | חיתום אשראי צרכני על סמך עיבוד מידע אלגוריתמי – היש סיבה לחשוש מהפליה אסורה?

מאמרן של פרופ' רות פלאטו-שנער וד"ר מעיין פרל מהמכללה האקדמית נתניה סוקר את השימוש שעושים גופים פיננסיים בישראל בכלים של בינה מלאכותית לצורך קבלת החלטות חיתום אשראי. כלים אלו מייעלים את תהליך העמדת האשראי אך מאיימים, במקביל, להמשיך ולחזק דפוסים היסטוריים של אפליה כנגד קבוצות מוחלשות בחברה. המחברות מציעות לאמץ שורת דרישות רגולטוריות כדי להתמודד עם חשש זה, ובהן שמירה על מעורבות אנושית במתן אשראי, ביצוע בקרות תקופתיות על מנת לאתר אפליה בהליך החיתום והגבלת השימוש בכלים של בינה מלאכותית לכלים "ניתנים להסבר" בלבד.

דלית פליישהקר | רגולציה פיננסית ומוניטרית בישראל

מאמרה של ד"ר דלית פליישהקר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב סוקר, לראשונה בעברית, את היחסים בין משפט ומאקרו-כלכלה, כפי שהם משתקפים בפעילות בנק ישראל. פליישהקר מתארת שתי מגמות עיקריות בפעילות הבנק: הגברת התחרות בין הבנקים במגזר העסקי ורכישת הדולרים בידי בנק ישראל. היא מדגישה כי בניגוד לתפיסה בעבר, לפיה החלטות בנק ישראל הן החלטות מקצועיות שהיטיבו עם הכלל, החלטות אלו משפיעות, בפועל, על חלוקת העושר בין מגזרים ומעמדות שונים.

שירי רגב-מסלם ומתן רבינוביץ | עוני להשכרה: הצד האפל של שוק הדיור

המאמר בוחן באמצעות מחקר אמפירי איכותני כיצד אנשים שההכנסה הכוללת של משק הבית שלהם היא מתחת לקו העוני, אך אינם מתגוררים בדיור ציבורי, מתמודדים עם שכירות של דירה בשוק הדיור הישראלי. בשונה ממרבית הספרות שעוסקת בזכות לדיור שעניינה מערכת היחסים שבין האזרח למדינה, ההתמקדות בשכירות פרטית שמה דגש על המשמעות של עוני ושל הזכות לדיור במסגרת מערכת היחסים האופקית בין אנשים, בהתאם לתאוריה של צדק ביחסים. המאמר מדגיש את הצורך באיזון פערי הכוחות שבין שוכרים עניים לבין בעלי הדירות, ומאיר את הקשיים הכרוכים בכך; כמו כן המאמר מציע הצעות לשינוי שעשויות לתרום לשיפור מצבם של שוכרי דירות עניים בישראל.

מאמרים

יופי תירוש | הפרדה בין המינים במשפט הישראלי סיכום מוער של הדין הפוזיטיבי ומבט לעתיד

ד"ר יופי תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב שואלת במאמרה את השאלה הגדולה: מהי עמדת המשפט הישראלי בנוגע להפרדה בין המינים במרחבים ציבוריים? לצד הנורמות החוקתיות והחקיקתיות בנושא, המאמר מתעמק בפסיקות בג"צ שעסקו בהרחבה בחוקיות ההפרדה בין המינים – פסק-הדין שעסק בשעות פתיחה נפרדות בבריכה בקרית ארבע (עניין שוקרון), ופסק-הדין שעסק בהפרדה באקדמיה (עניין תירוש). המאמר יוצר הבחנה בין שלושה סוגי הפרדה – מניעת השתתפות, הפרדה בתנאים א-סימטריים והפרדה בתנאים סימטריים – ומראה שעמדתו של המשפט הישראלי היא כי כל שלושת המקרים פוגעים בשוויון. הדיון הרחב במאמר מציע מסגרת אנליטית לחשיבה על הסוגייה מנקודות מבט דוקטרינריות ותיאורטיות שונות.

עיוני משפט מו-1

בל יוסף ונועה קברטץ־אברהם | פרשנות תכליתית החותרת תחת התכלית: על מעמדם של דברי ההסבר בחוק ובפסיקה

ד״ר בל יוסף וגב׳ נועה קברטץ־אברהם, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בוחנות במאמרן את אופן התהוות מוסד דברי ההסבר מבחינה היסטורית, ועומדות על האקלקטיות והיעדר הלכידות של התפתחות זו. לטענתן, כיום דברי ההסבר המצורפים להצעת החוק אינם משקפים את התוכן הסופי של הצעת החוק כפי שאושר. הן מסבירות במאמר איך הקשיים הטבועים במוסד דברי ההסבר עשויים להשפיע על המסקנות הפרשניות החוקתיות שהשופטת מגיעה אליהן ואף לעוותן. המאמר מבסס טענות אלה באמצעות מחקר אמפירי הנשען על ניתוח תוכן שיטתי של כ־ 200 פסקי דין בשאלות שעניינן חוקתיות החקיקה, ומציע מתווה מקיף להבניית של מוסד דברי ההסבר בישראל מנקודת מבט דו־ממדית: הן אופן ההסדרה של המוסד מצד המחוקק והן אופן השימוש בו מצד בית המשפט.

מיכאל בירנהק | אכיפה ואכיפת יתר של זכויות יוצרים: המקרה של ביצוע פומבי של שידורי ספורט

פרופ׳ מיכאל בירנהק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מציע במאמרו דיון עומק באכיפת יתר של זכויות יוצרים באמצעות מקרה מבחן של ביצוע פומבי של שידורי ספורט בטלוויזיה. המאמר מציג ממצאי מחקר אמפירי על תביעותיה של חברת צ׳רלטון וממשיג את הממצאים הן במסגרת של דיני זכות יוצרים והן במסגרת המודל של מארק גלנטר בדבר כוחם של שחקנים חוזרים. הדיון מאפשר להכליל ולדייק במאפייניה של אכיפת היתר, ולברר מהם תנאי הרקע של הדין ושל הפרקטיקה המשפטית שמאפשרים תוצאה שכזו. המאמר מצביע במיוחד על הפיצוי הסטטוטורי בדיני זכות יוצרים כגורם מרכזי לכך, לצד פערי כוח שנוצרים בעקבות המשחק החוזר של תובעים מול פיזור וחולשה יחסית של נתבעים. מתוך הדיון עולות כמה הצעות לשינוי.

יובל לבנת | ההסכמים הבילטרליים של ישראל עם מדינות המוצא של מהגרי עבודה: במה הם עוסקים, ממה הם מתעלמים ומה הסיבות לכך

ד״ר יובל לבנת, מנחה אקדמי בקליניקה לזכויות פליטים, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בוחן במאמרו את מגוון הסוגיות שהסכמי עבודה בילטרליים עשויים להסדיר, ומבקש להבין מה גרם לישראל להתמקד, במסגרת ההסכמים הבילטרליים שעליהם חתמה, דווקא בנושא האסדרה וההגבלה של עמלות התיווך שהעובדים נהגו לשלם במסגרת הגעתם למדינה, ולהקדיש מעט מאוד תשומת לב להגנה על העובדים במהלך שהותם בישראל ובזמן חזרתם למדינותיהם. ד״ר לבנת מציע במאמר שלוש תזות להסברת הפער הזה, ובוחן לאורן מה עשוי לעודד את ישראל להרחיב הסכמי עבודה בילטרליים עתידיים, כך שיגנו על מהגרי העבודה למשך מחזור ההגירה בשלמותו.

זיו בורר | תחולת ׳חזקת ההתאמה הפרשנית׳ במישור החוקתי: האם יש לפרש את חוקי היסוד לאור המשפט הבינלאומי?

ד״ר זיו בורר, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן, דן במאמרו בטיעונים השונים שהעלו הכנסת, הממשלה ופורום קהלת כנגד החלת ״חזקת ההתאמה הפרשנית״ במישור החוקתי. המאמר מראה כי בניגוד לנטען, חוקי היסוד ומגילת העצמאות מסמיכים – וייתכן שאף מחייבים – את בתי המשפט להחיל את חזקת ההתאמה הפרשנית במישור החוקתי. בנוסף, המאמר מראה כי פרשנות חוקי היסוד לאור המשפט הבינלאומי אינה מהלך חסר תקדים בפסיקה הישראלית: ההיסטוריה ומאפייני הבסיס של המשפט הציבורי הישראלי, כמו גם מושכלות יסוד של הציונות, תומכים במהלך. לא זו אף זו, המאמר טוען כי דווקא טיעוני הממשלה, הכנסת ופורום קהלת אינם טיעונים ישראליים אותנטיים, אלא העתקה של טיעונים מבית מדרשו של השופט האמריקני סקאליה.

מיטל פינטו | מדוע שרירותיות כשלעצמה מפלה גם אם אינה קשורה לעילות חשודות

ד״ר מיטל פינטו, מרצה וחוקרת אורחת של המכון הישראלי באוניברסיטת שיקגו לשנת 2022 ומרצה בכירה בבית־הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת ובפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, בוחנת במאמרה מה דינה של הבחנה שרירותית. בניגוד לדוקטרינה הקיימת, מאמרה מציע להכיר בהבחנות לא־רלוונטיות או שרירותיות כהבחנות מפלות גם אם הקריטריון השרירותי שעל בסיסו הן נעשו אינו קשור במישרין או בעקיפין ל״עילות חשודות״ או לעילות המנויות בחוקי איסור ההפליה. לטענתה, הבחנות שרירותיות גרידא הן הפליות מכיוון שהן מתעלמות מאספקט מרכזי באוטונומיה של פרטים, מצורכיהם ומתכונות ייחודיות להם הרלוונטיות להבחנות הנדונות. לבסוף, לשיטתה, על־אף שיש לראות הבחנות שרירותיות גרידא כהפליות, יש להכיר בכך שמדובר בהפליות בדרגת חומרה פחותה מהפליות על בסיס עילות חשודות או עילות המנויות בחוקי איסור ההפליה, מאחר שהפליות המתמצות בשרירותיות גרידא אינן כרוכות בהשפלה של פרטים.

עומר פלד ותום צור | תיקון הפליה בפסיקת הפיצויים עבור אובדן כושר השתכרות

ד״ר עומר פלד מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן וגב׳ תום צור, עוסקים במאמרם במודל הנוהג בפסיקת הפיצויים בגין נזקי גוף, ומראים שהוא נגוע בשני כשלים הנגזרים מקיומה של הפליה בשכר בשוק העבודה. המאמר מציע פתרון לכל אחד מהכשלים הללו, המתאים את משטר הפיצויים בגין אובדן כושר השתכרות למציאות שבה קיימת הפליה בשכר. על־פי הפתרון הראשון, על הפיצוי הנפסק לשקלל את הסיכוי שההפליה בשוק העבודה תפחת בעתיד. על־פי הפתרון השני, יש לשפות את הניזוק לפי השכר שהיה משתכר לו היה חבר בקבוצת הרוב. זאת, לא מנימוקים חוקתיים של שוויון, אלא משום ששכר קבוצת הרוב מהווה אומדן מדויק יותר לערך החברתי האמיתי של תפוקת עבודתו של הניזוק.