תלהמ (אשד') 8095-04-18 - מאמי נ' אמא
עובדות המקרה: לבעלות הדין נולדה פעוטה באמצעות תרומת זרע אנונימית שהופרתה ברחם הנתבעת, עת התובעת נוכחת בהליך ההזרעה, ליוותה את הליכי ההריון והלידה והייתה שותפה לגידול הילדה. השתיים נרשמות כשתי אמהות בטיפת חלב, בקופת החולים ועוד. בנות הזוג אף פנו לעורך דין לחתימה על המסמכים הנדרשים למתן צו הורות פסיקתי, אך הבקשה לא הוגשה לבית המשפט. חייהן המשותפים של בנות הזוג נקלעו למשבר, וכאשר הפעוטה הייתה בת כשנה ותשעה חודשים עזבה התובעת את הבית. תחילה פגשה התובעת את הפעוטה על פי לוח זמנים בהסכמת הנתבעת, עד להפסקת הפגישות על ידה. התובעת עתרה ליישוב הסכסוך ובתוך כך לסעד דחוף שעניינו שמירת קשר עם הפעוטה, אלא שהנתבעת התנגדה לכך בטענה כי המבקשת אינה אימה של הקטינה. התובעת הגישה שתי עתירות לבית המשפט: תובענה למשמורת משותפת וזמני שהות ביחס לקטינה (תלה"מ 8095-04-18) ותובענה לצו הורות הצהרתי לפיו אף היא אם הקטינה (תלה"מ 8135-04-18). התובעת טענה כי טובת הילדה בקיום הפגישות עמה ובכך שתגדל לשתי הורות, כי יש להעניק צו הורות פסיקתי מאחר והמבחנים הנקבעו ב4 מתקיימים - תכנון ההריון התבצע במשותף ונתקיימה שותפות במהלכו, גידול הילדה התבצע במשותף ואף הבקשה לצו הורות פסיקתי הייתה מוכנה עובר לפרידה אך לא הוגשה מטעמי מס. הנתבעת הכחישה את טענות התובעת לשותפות ולהורות על ידה.
הכרעת הדין: ביהמ״ש קיבל את שתי התובענות ופסק כי התובעת תירשם כאימה הנוספת של הקטינה במשרד הפנים, ממועד לידתה. כפועל יוצא מכך, שם הקטינה ישוב ויהיה שמה הפרטי בצירוף שמות המשפחה של שתי האמהות. האחריות ההורית על הקטינה תהא משותפת ומפגשים בין הקטינה לבין התובעת יורחבו בהדרגה. נקבע כי שתי האמהות רשאיות להשתתף במסיבות בגן הילדים אותו פוקדת הקטינה, עו"ס לשכת הרווחה תזמן אליה את בעלות הדין על מנת להפנותן להדרכה לגבי התנהלותן ביחס לקטינה באופן שיוציא אותה מקונפליקט הנאמנויות, ותמשיך לעמוד בקשר עם בעלות הדין, על מנת לוודא כי זמני השהות תואמים את טובת הילדה.
