עמ"ש 65030-12-18 - פלוני (קטין) נ' י' ואח'

עובדות המקרה: ערעור על פסק דינו של ביהמ״ש לענייני משפחה, אשר העניק למשיב 2 צו הורות פסיקתי שקובע כי הוא אביו הנוסף של הקטין אשר נולד למשיב 1 בהליך פונדקאות, והורה על משמורת משותפת. המשיבים ניהלו חיי זוגיות ושיתוף ללא נישואין, כאשר במשך שנות הזוגיות, התגוררו השניים יחד בדירה בבעלותם ואף חתמו על הסכם מגורים משותפים. כתוצאה מהליך פונדקאות שאותו יזם המשיב 1 במהלך החיים המשותפים, נולד הקטין, פרי זרעו וביצית נתרמת מחו"ל. לאחר תשע שנים של מערכת זוגית, עת הקטין היה בן שנתיים, נפרדו המשיבים, וזמן קצר לאחר הפרידה הגיש המשיב 2 לבית משפט קמא שתי תביעות. האחת, להכרה באבהותו על הקטין באמצעות צו הורות פסיקתי והשנייה למשמורת משותפת והסדרי שהות. המערער טען כי משלא התקיימו התנאים למתן צו הורות פסיקתי, אין מקום להעניקו רק על בסיס טובתו של הקטין.

הכרעת הדין: ביהמ״ש המחוזי דחה את הערעור בחלקו ופסק כי על אף שבנוסף לקריטריונים בעמדת היועץ המשפטי לממשלה יש להראות רצון וכוונה משותפים להבאת ילד לעולם, אין להוסיף דרישה שאלה יתקיימו עובר להוריה. נקבע כי יש חשיבות לנקודת הזמן ולאופן קבלת ההחלטה באשר להורותו של הילד בנוגע למועד תחלותו של צו ההורות אך לא כחלק ממכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול לצורך מתן הצו. עוד נקבע כי המשיב 2 לקח חלק במימוש ההורות ומשמש כאביו של הקטין ועל כן בנסיבות אלה התקיימו תנאי העילה לעתור למתן צו הורות פסיקתי כאשר מתן הסעד ישרת את טובתו של הקטין. עם זאת, נקבע כי תחולתו של צו ההורות תהא מיום נתינתו.