עת"מ (ת"א) 27310-05-19 ערן בשה למבין נ' רשות האוכלוסין וההגירה
עובדות המקרה: בני זוג תושבי ואזרחי ישראל נישאו זה לזה בנישואין אזרחיים בצרפת, והם חיים יחד ומנהלים משק בית משותף. בשנת 2015 נולד בנם הראשון של בני הזוג במסגרת הליך פונדקאות בנפאל. לאחרונה החליטו בני הזוג להביא יחדיו ילד נוסף לעולם ולשם כך התקשרו בהסכם עם פונדקאית בקנדה. בני הזוג פנו במכתב למשרד הפנים ובו ביקשו להנפיק תעודת מעבר לבנם מיד עם היוולדו, אולם סורבו.
הכרעת הדין: השופט ארז יקואל קיבל את העתירה בחלקה, והורה למשיבים לפעול לגיבוש מסקנות ולפרסום הנחיות ביחס ליילודי פונדקאות חו"ל שמתבקשת כניסתם לישראל. השופט ציין כי בהעדר אינדיקציה לאופן הפעלת שיקול הדעת המנהלי ובהיעדר פירוט בדבר טיב השיקולים והנסיבות המובאים בחשבון בגדרי בחינת בקשות למתן היתרי כניסה ליילודי חו"ל – מתקבל הרושם שלפיו עמדת המשיבים גובלת בשרירות מסוימת והיא נחזית כגורפת וכחסרת הבחנה בין נסיבותיו של כל מקרה ומקרה המונח לפתחה. השופט הוסיף שמתגובת המשיבים בתיק זה, נראה כי כלל לא קיימת אפשרות שתיבחן כניסת יילוד ארצה, בטרם הוכחה זיקה גנטית. יחד עם זאת, השופט ציין כי בתי המשפט השונים הכירו זה מכבר באפשרות לאזן את החששות הנובעים מהתרת הכניסה של יילודי פונדקאות חו"ל לישראל, ובכללם סחר בבני אדם ופגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל, באמצעות הפקדת ערובות משמעותיות, בהתקיים נסיבות מסוימות וראיות משמעותיות שתלמדנה על סיכויי הצלחה גבוהים לכך שיתקבל לבסוף צו הורות ביחס לקטין שהכנסתו לישראל מתבקשת. השופט הוסיף כי לא ניתן לשלול מיניה וביה, שבמקרים מסוימים יכול שניתן ואף ראוי, לאזן בין החששות הנובעים מהתרת כניסתם של יילודי פונדקאות חו"ל לישראל, לבין אינטרסים נוספים, באמצעים שפגיעתם פחותה ותוך הבטחת האפשרות המנהלית להשבת המצב לקדמותו. לבסוף, השופט פסק כי המדיניות המנהלית הנוכחית של המשיבים אינה מתיישבת עם עקרונות היסוד של המשפט המנהלי. זאת כיוון שמדיניות זו לא מבחינה בין מקרה אחד למשנהו ולא מותירה מקום למקרים חריגים, העשויים להצדיק התרת כניסת יילודי פונדקאות חו"ל לישראל לפרק זמן קצוב, במהלכו ייערכו הבדיקות הגנטיות, תוך הבטחת האפשרות להשבת המצב לקדמותו. אי לכך, השופט הורה למשיבים להפעיל את שיקול דעתם המנהלי ולגבש הנחיות מתאימות לקשת המקרים האפשרית ביחס לילודיי פונדקאות חו"ל, תוך התחשבות במכלול השיקולים הנדרשים לסוגיה מורכבת זו, וזאת בתוך 6 חודשים ממועד מתן פסק הדין. אולם, בעניין מושא העתירה, השופט החליט שלא להתערב בהחלטת המשיבים שלא להעניק לבנם קטין של העותרים תעודת מעבר זמנית.
