עמ"ש (חי') 2574-12-17 היועץ המשפטי לממשלה-משרד הרווחה והשירותים החברתיים נ' ד'

עובדות המקרה: בנות זוג ידועות בציבור, המנהלות משק בית משותף מזה כ-9 שנים ולהן ילד משותף, החליטו יחד להרחיב את משפחתן, ואחת מבנות הזוג הרתה בהליכי פוריות. בחלוף מספר חודשים ממועד הלידה הגישו בנות הזוג בקשה למתן צו הורות פסיקתי רטרואקטיבי אשר יכיר בהורתה של האם שאינה האם הביולוגית כלפי התינוק שנולד, מיום הלידה. בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשת בנות הזוג, והעניק צו הורות פיסקתי שתוקפו ממועד הלידה. היועמ"ש ערער לבית המשפט המחוזי על תאריך תחילת תוקף הצו.

הכרעת הדין: השופט סארי ג'יוסי דחה את ערעור היועמ"ש. השופט ציין שלאור פסק דינו של השופט מזוז בעניין פלונית, ככל שמשתמע מפסק דינו של בית משפט קמא כי צו ההורות שניתן הוא הצהרתי, יש לבטל קביעה זו ולראות בצו כמכונן. אולם ביחס למועד תוקפו של צו ההורות, השופט פסק שאין לאמץ מועד קבוע ומוגדר, שלאחריו צו ההורות יהא מיום הינתנו בלבד וראוי להותיר בידי בית משפט מרווח של שיקול דעת, לשם קביעת מועד התחולה של צו ההורות, לאחר שקילת מכלול הנתונים והנסיבות של המקרה הפרטני. השופט הוסיף שעיקר העיקרים של בחינה זו הינה "טובת הילד", ובמקרה דנן קביעת מועד תחולת הצו מיום הלידה משרת את טובתו של הקטין שכן יש לדבר משמעויות כלכליות, וחשוב מכך, הכרה בזהותו ושורשיו של הקטין מאותו מועד. השופט הוסיף שמתן צו הורות ממועד הלידה מונע קיומו של פער בין המצב העובדתי ובין המצב המשפטי. עוד נקבע, כי המדיניות הרצויה מחייבת מתן משקל יותר ל"משפחתיות" ול"הורות החברתית" שקמה ממועד הלידה, על פני שיקולים טכניים פורמליים אחרים דוגמת מועד הגשת הבקשה.