בע"מ 45/19 מדינת ישראל - משרד הפנים נ' פלונית
עובדות המקרה: בני זוג הטרוסקסואליים אשר נישאו כדת משה וישראל, ביצעו הליך פונדקאות באוקראינה במסגרתו נולדו להם תאומות. בני הזוג עתרו למתן צו הורות זמני ל60 ימים אשר יאפשר לתאומות להיכנס ישראל, ובמהלך תקופת זמן זו יבצעו בדיקת רקמות בארץ לצורך הוכחת הורתם על הקטינות. המדינה התנגדה לבקשה בטענה שעל פי "נוהל חו"ל" של משרד החוץ, יש לקחת בדיקת דם מהתאומות באוקראינה, לבדוקה בישראל, ועד לקבלת התוצאות והחלטה של ביהמ"ש לפיה מתקיימת זיקה גנטית, אין לאפשר לתאומות להיכנס לארץ. ביהמ"ש לענייני משפחה הכיר באפוטרופסות זמנית של ההורים ביחס לקטינות והורה לאפשר להן להיכנס לישראל וביהמ"ש המחוזי אישרר את ההחלטה. אולם המדינה ערערה לביהמ"ש העליון בטענה שביהמ"ש לענייני משפחה היה מחוסר סמכות לדון בסוגיה.
הכרעת הדין: השופט הנדל קיבל את ערעור המדינה. השופט ביקר את המצב הקיים במסגרתו אין נוהל כתוב של משרד הפנים אשר מעגן את המדיניות כלפי קטינים שנולדו בפונדקאות בחו"ל, אע"פ שמדובר בתופעה בעלת היקף ניכר. השופט הוסיף ש"נוהל חו"ל" של משרד החוץ אינו מתווה ואינו יכול להתוות מדיניות ברורה בשאלת היסוד: מתי ימנע שר הפנים כניסה קטינים לארץ בטרם הוכחה זיקתם הגנטית לאזרחי ישראל, ובאילו מקרים, אם בכלל, השר יאפשר לבצע את הבדיקה הגנטית בישראל. עם זאת, השופט קבע כי ביהמ"ש לענייני משפחה אינו הערכאה המתאימה לבירור טענות המשיבים במישור הכניסה לישראל והנפקת התיעוד המתאים, אלא על המשיבים היה להעלותן בפני הערכאות המנהליות הרלוונטיות. זאת במיוחד לנוכח העובדה שהחלטות של הערכאות הקודמות מקרינות על המדיניות בנוגע למאות קטינים הבאים לעולם במסגרת הליכי פונדקאות בחו"ל והחשש מסחר בילדים. השופט הדגיש כי הוא לא קובע עמדה ביחס לגופה של מדיניות הכניסה הנוכחית, אלא לגבי זהות המותב הראוי לדון בסוגיה.
*הערת צוות המאגר: פסק הדין אמנם עוסק בזוג הטרוסקסואלי, אולם לאור חשיבות ההחלטה לזוגות חד מיניים רבים אשר מבצעים הליכי פונדקאות בחו"ל, הוחלט להעלותו למאגר.
