תמ"ש 50078-04-15 י. ואח' נ' ג' ואח' ותמ"ש 50001-04-15 י. ואח' נ' ג' ואח'

עובדות המקרה:
התובע והנתבע קיימו מערכת יחסים זוגית משנת 2006 ועד לפרידה בשנת 2015. השניים התגוררו בדירה אותה רכשו יחדיו, אולם מעולם לא מיסדו את הקשר ביניהם באופן פורמלי. ביוני 2013, במהלכה של מערכת חייהם המשותפת של בני הזוג, נולד לאחר הליך פונדקאות להפריית זרעו של הנתבע, הקטין י'. השניים גידלו יחד את הקטין, אולם מעולם לא הוסדר המעמד המשפטי של התובע ביחס אליו. כאשר היה הקטין בן כמעט שנתיים, בני הזוג נפרדו והתובע עתר למתן צו הורות פסיקתי אשר יכיר בהורותו על הקטין. הנתבע, מנגד, טען כי התובע לא היה מעוניין להיות אב ולא השתתף בהליך הפונדקאות ולכן, לדידו, אין מקום להעניק צו הורות במקרה זה.

הכרעת הדין:
השופט ארז שני קיבל את התביעה והעניק צו הורות פסיקתי לאב הלא הביולוגי, מיום לידת הקטין. השופט ציין שהזכות להורות ולמשפחה הוכרה כזכות חוקתית, המצויה במדרג גבוה בסולם הזכויות, הנשאבת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומהווה את אחד מיסודותיו המרכזיים של הקיום האנושי. השופט קבע כי צו הורות פסיקתי הוא גם דקלרטיבי וגם קונסטיטוטיבי – יחס האחריות של ההורה כלפי הקטין, נוצר מיום לידתו של הקטין ולכן המצב הוא מצב קיים שהצו רק מצהיר עליו. מנגד, הצו מכריז על ההורות מבחינה משפטית ומהבחינה הזאת הוא גם מכונן.
כמו כן, בפסק הדין נקבע שאין לייחס חשיבות לעובדה שבני הזוג מעולם לא התחתנו, שעה שבמינו ישנם זוגות רבים, לא רק חד מיניים, שאינם רואים לנכון למסד את זוגיותם באקט פורמלי. השופט הוסיף שרכישת דירה ומגורים בה יחדיו, מעידה על כוונות משמעותיות לבניית תא משפחתי משותף. עוד צוין שאין בהיעדרו של הסכם משפטי בין הצדדים כדי להעיד על הסדר שלילי ליצירת ההורות המשותפת על הקטין. השופט קבע כי גם אם נשא מי מהצדדים בהוצאות המעטפת של הליך הפונדקאות, הוצאות שוטפות או הוצאותיו של הקטין ביתר על פני השני, אין בכך כדי להעיד כי למי מהם ישנו חלק עדיף בהורות, אחד על פני משנהו. השופט הוסיף כי לפרק הזמן שחלף ממועד הלידה ועד למועד בו הוגשה התובענה לא צריך ולא יכול להיות משקל מכריע בנוגע להכרזה על מועד צו ההורות הפסיקתי. בנוסף, השופט ציין כי טובתו של קטין, כלכלית ופסיכולוגית כאחד, שיהיו לו שני הורים על פני הורה אחד.